לא בדיוק חוסן: גם המבקר חושף כשלים חמורים בטיפול בנפגעי נפש במלחמה

מרכזי החוסן, שאמורים לספק סיוע נפשי לתושבים שנפגעו ישירות מהאירועים הקשים של 7 באוקטובר ומהמלחמה, מתקשים לתת מענה הולם בשל מחסור בתקציב ובכוח אדם. דוח מיוחד של מבקר המדינה חושף תמונה מדאיגה של זמני המתנה ארוכים, חוסר במטפלים מיומנים והיעדר תכנון לטווח ארוך מצד המדינה.

מאז פרוץ המלחמה פונו מאות אלפי אזרחים מבתיהם, ורבים אחרים נחשפו ישירות לזוועות היום הראשון ולירי הרקטות המתמשך. סקר שנערך במסגרת הביקורת העלה כי 38 אחוזים מהנשאלים דיווחו על תסמינים של פוסט-טראומה, דיכאון וחרדה, אך בפועל פחות מ-16 אלף מטופלים קיבלו סיוע במרכזי החוסן במהלך שלושת החודשים הראשונים של המלחמה. בין אוקטובר לדצמבר 2023 העניקו המרכזים כ-50 אלף טיפולים בלבד, מספר הנמוך משמעותית ביחס לצורך בשטח.

למרות הדרישה הגוברת לטיפול נפשי, תקציב מרכזי החוסן לשנת 2023 עמד על 31.87 מיליון שקלים בלבד. רק לאחר פרוץ המלחמה הוקצו 34.66 מיליון שקלים נוספים, אך ללא תכנון ברור לשימוש במשאבים אלו. בשנת 2024 הוקצו 149.6 מיליון שקלים, אך נכון למועד פרסום הדוח, משרד הבריאות טרם גיבש תוכנית מקיפה להרחבת המימון ולתגבור מערך המטפלים.

בנוסף לקשיים התקציביים, הדוח מצביע על חוסר בפיקוח והכשרה מסודרת של כוח האדם המטפל. למרות העלייה בצורך למטפלים מומחים, משרד הבריאות לא קבע תקנים מחייבים להכשרת מטפלים ולא פיקח על איכות ההכשרה הקיימת. עוד עולה כי המרכזים אינם ממוגנים כראוי, דבר המעורר דאגה בנוגע לביטחונם של המטפלים והמטופלים כאחד.

מבקר המדינה ממליץ להבטיח תקצוב קבוע למרכזי החוסן דרך בסיס תקציב משרד הבריאות, לקבוע תקני הכשרה מחייבים למטפלים ולפעול מידית למיגון המבנים. הדוח קורא לממשלה להקים מערך פיקוח מקצועי שיבטיח מענה מהיר ואיכותי לנפגעי חרדה ופוסט-טראומה, ולהבטיח כי המרכזים ימשיכו לפעול גם בעתות משבר.