מעסיקי משרתי מילואים יקבלו 20% שיפוי: תמיד

אחרי יותר משנתיים שבהן פעל כהוראת שעה בעקבות מלחמת חרבות ברזל, הפך השנה השיפוי למעסיקי משרתי מילואים להסדר קבוע בחוק. המדינה תשתתף בעלויות הסוציאליות שממשיכים המעסיקים לשלם עבור עובדיהם בזמן שירות המילואים, באמצעות שיפוי בשיעור של 20% מהכנסתו היומית של העובד, כפול מספר ימי המילואים.

השינוי המרכזי הוא שהזכאות אינה מוגבלת עוד רק למילואים בתקופת חירום. ההסדר הקבוע חל גם על שירות מילואים בשגרה ונועד ליצור ודאות למעסיקים ולהפחית את העלויות הנגרמות להם בתקופה שבה העובד נעדר בשל שירותו.

ב־25 במרץ 2026 אישרה ועדת העבודה והרווחה את ההצעה לקריאה שנייה ושלישית. ב־27 באפריל 2026 הושלם הליך החקיקה והחוק אושר במליאת הכנסת ברוב של 27 חברי כנסת וללא מתנגדים.

איך מחושב השיפוי

מעסיק נדרש להמשיך בתשלומים הסוציאליים עבור עובד המשרת במילואים כאילו המשיך לעבוד. במסגרת ההסדר הקבוע משלם הביטוח הלאומי למעסיק שיפוי שנועד להשתתף בעלויות אלה. השיפוי אינו החזר מדויק של ההוצאה בפועל של כל מעסיק. הוא מחושב לפי נוסחה קבועה: 20% מהכנסתו היומית של העובד כפול מספר ימי המילואים.

כך, למשל, אם ההכנסה היומית המשמשת לחישוב היא 500 שקל והעובד שירת 30 ימי מילואים, בסיס החישוב הוא 15 אלף שקל והשיפוי למעסיק יהיה 3,000 שקל.

ההסדר הקבוע חל על שירות מילואים שבוצע מ־1 באפריל 2026 ואילך, בהתאם להוראות התחילה שנקבעו בחוק.

מהוראת שעה לחוק קבוע

המנגנון החל בעקבות גיוס המילואים הנרחב לאחר 7 באוקטובר 2023. בשנת 2024 נקבעה הוראת שעה שבמסגרתה קיבלו מעסיקים שאינם מעסיקים ציבוריים שיפוי בשיעור של 20%. הוראת השעה הוארכה מספר פעמים, ובפברואר 2026 אישרה ועדת העבודה והרווחה להאריך אותה עד 31 במרץ 2026.

במקביל התקדם המהלך להפוך את השיפוי להסדר קבוע, שאינו תלוי עוד במצב חירום. יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ מיכל וולדיגר, סיכמה: "נכון וצודק שהמדינה תשפה את המעסיקים בגין ההפרשות הסוציאליות של משרתי המילואים".

המעסיקים: 20% לא מספיק

לצד התמיכה בעצם השיפוי, בדיוני הוועדה נשמעה ביקורת על גובהו. נציגי המעסיקים טענו כי העלויות הסוציאליות בפועל עשויות להיות גבוהות מ־20% וכי ההסדר אינו מפצה אותם על מלוא העלויות הנלוות להיעדרותו של עובד שיצא למילואים.

גם העמותה למען משרתי המילואים טענה שהשיפוי אינו מביא בחשבון את מלוא ההוצאות ואת הפגיעה הכלכלית שנגרמת לעסק כתוצאה מהיעדרות העובד. התאחדות התעשיינים ביקשה שהמדינה תממן את מלוא הזכויות הסוציאליות.

מנגד, נציג משרד האוצר הסביר כי המקור התקציבי שהוקצה מאפשר שיפוי בשיעור של 20%, וכי הגדלתו תחייב מקור תקציבי נוסף.

מעסיקים ציבוריים לא נכללים

החוק אינו מעניק את השיפוי לכל מעסיק. הוא מחריג מההסדר "מעביד ציבורי", ובכלל זה המדינה וגופים ציבוריים נוספים המוגדרים בחוק.

במסגרת החקיקה טופלה גם ההגנה על בני ובנות זוג של משרתי מילואים. הוחזרה החובה לקבל היתר מוועדת התעסוקה לפני פיטורים או הוצאה לחל"ת של בן או בת זוג של משרת מילואים במקרים שעליהם חל ההסדר.