בג"ץ: זכויות עובדים במפעלים מוגנים יחולו גם על העבר

בית המשפט העליון פסק לאחרונה, בפסק דין תקדימי, כי זכויות עובדים במפעלים מוגנים יחולו גם על העבר. בכך דחה בג"ץ את עתירת המדינה, שביקשה להגביל את תחולת ההכרה לזכויות עתידיות בלבד. השופטת דפנה ברק-ארז הבהירה כי "שלילה רטרוספקטיבית של זכויות בסיסיות אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות הצדק והחוק".

המקרה של חיים זר

חיים זר, יליד 1960, עבד 12 שנים במפעל מוגן בניהול "מת”ש – מרכזי תעסוקה שיקומיים בע"מ". זר הופנה למפעל במסגרת ועדת סל שיקום והועסק בתנאים שנראו במבט חיצוני כרגילים לחלוטין: החתמת כרטיס, עבודה מקצועית עצמאית וחמישה ימי עבודה בשבוע.
עם זאת, שכרו עמד על 55 שקלים ליום בלבד, וזכויותיו הסוציאליות הוגבלו להחזרי נסיעות ותשלום על ימי חופשה. "לא נערך כל אבחון תעסוקתי ליכולתו," נכתב בפסק הדין, שהוסיף כי "לא נכלל באוכלוסייה שהחוק להעסקת משתקמים חל עליה".

פיטורים לא חוקיים

ב-2015, לאחר אירועי משמעת, הופסקה העסקתו של זר ללא שימוע. המפעל דיווח על סיום העסקתו למשרד הבריאות. לאחר מכן, עבד זר לפרק זמן קצר כמטפל סיעודי.

בשנת 2016 הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, בטענה כי מתקיימים יחסי עבודה בינו לבין המפעל. תביעתו נדחתה, אך בערעור לבית הדין הארצי לעבודה התקבלה טענתו כי העסקתו הייתה לתכלית כלכלית, ולא שיקומית.

טענות לא מבוססות

בעתירתה לבג"ץ טענה המדינה כי תחולה רטרוספקטיבית תגרום לנזק כלכלי כבד ותטיל עומס על מערכות השיקום. השופטת ברק-ארז, בהסכמת ההרכב, דחתה את הטענות וקבעה כי הן אינן מבוססות די הצורך. "שלילת זכויות קוגנטיות של מתמודדי נפש, אחת האוכלוסיות המוחלשות ביותר, אינה מוצדקת," קבעה השופטת, שהוסיפה כי העדר הסדרה חקיקתית לא יכול להצדיק עיכוב במתן זכויות.

משמעות רחבה

בג"ץ הבהיר כי תחולה רטרוספקטיבית היא הכלל ולא החריג, וכי פסק דין זה אינו רק עבור חיים זר, אלא עבור כלל העובדים במפעלים מוגנים. "זהו צעד חשוב לקראת צדק חברתי, והכרה בעובדים שבמשך שנים נמנעו מהם זכויותיהם הבסיסיות", חתמה השופטת ברק-ארז.