"המערכת לא רואה אותן": נשים עם מוגבלויות מול חסמי הבריאות

בדיון שהתקיים בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, שנערך בשבוע שעבר, נחשפה תמונה קשה של חסמים מערכתיים עמוקים שפוגעים בנשים עם מוגבלויות, במיוחד במפגש שלהן עם מערכת הבריאות. בדיון עלו עדויות על היעדר נגישות במרפאות ובבתי חולים, חוסר התאמה של שירותים רפואיים לנשים עם צרכים שונים, והתמודדות כפולה – גם עם אפליה מגדרית וגם עם אפליה על רקע מוגבלות.

ממלאת מקום יו"ר הוועדה, ח"כ עדי עזוז, ציינה כי נכון לפברואר 2025 היו מוכרים למינהל מוגבלויות כ-165 אלף אנשים עם צרכים מיוחדים, מתוכם 42% נשים. לדבריה, נשים עם צרכים מיוחדים מתמודדות עם אפליה כפולה, שמשפיעה לא רק על מצבן הבריאותי אלא גם על מצבן הסוציו-אקונומי ועל תחומי חיים נוספים.

עו"ד רותם אייזיק, מנהלת האגף לקידום זכויות וקשרי ממשל בעמותת "אלו"ט", אמרה בדיון כי נשים רבות מוותרות מראש על קבלת שירותים בקהילה, ובמיוחד במערכת הבריאות, בשל חסמים וחוסר נגישות. לדבריה, "המערכת לא בנויה לראות אותן", אף שנשים עם מוגבלות חשופות בשיעורים גבוהים יותר לאלימות מינית ולניצול.

אחת העדויות הבולטות בדיון עסקה בנשים אוטיסטיות. דנה שרוב, מנהלת פרויקט נשים ואוטיזם באלו"ט, תיארה את הקושי של נשים אוטיסטיות לקבל שירות רפואי בסיסי, ובפרט בדיקות רפואיות רגישות.

היא סיפרה על שירה, אישה אוטיסטית בת 24, שלא נבדקה אצל רופא נשים כבר שבע שנים – לא בגלל הזנחה, אלא משום שהמערכת הרפואית אינה מותאמת לצרכיה. לדבריה, עבור נשים עם רגישות תחושתית, תאורה חזקה, ריחות חריפים ומגע פיזי בלתי צפוי עלולים להפוך בדיקה רפואית לחוויה מציפה ובלתי נסבלת.

בדיון נשמעה גם עדות של אישה אוטיסטית, אם לשבעה ילדים, שסיפרה על חוויה קשה לאחר לידת בתה הפגית. לדבריה, כשביקשה לראות את התינוקת בפגייה, נאמר לה כי תוכל לעשות זאת רק בליווי עובדת סוציאלית.

כאשר ראתה את בתה מחוברת לצינורות וביקשה להבין מה קורה, נענתה בתשובות כלליות בלבד, אף שהסבירה כי כאישה אוטיסטית היא זקוקה להסבר ברור ומפורט.

נושא מרכזי נוסף שעלה בדיון הוא העיכוב המתמשך בתקנות נגישות השירות במערכת הבריאות. אורלי בוני, מנהלת השירות הארצי לריפוי בעיסוק במשרד הבריאות וממונת שוויון ונגישות, אמרה כי מדובר בתהליך ארוך ומורכב שנועד לתת מענה לכל סוגי המוגבלויות. עם זאת, היא הודתה כי התקנות עדיין ממתינות לחתימת שרים, ובהמשך ציינה כי הנושא ממתין לחתימת שר האוצר.

נציגת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מתחה ביקורת על העיכוב ואמרה כי התקנות מתעכבות כבר שנים רבות. לדבריה, קיימים צעדים בסיסיים שניתן היה להסדיר מזמן, בהם כניסת חיית שירות למסגרות בריאות, תרגום לשפת סימנים והנגשת אתרי אינטרנט ואפליקציות של מערכת הבריאות.

בדיון הוצגו גם נתונים מדאיגים על אלימות כלפי נשים עם מוגבלויות. בשנת 2025 נרשמו 377 עבירות נגד נשים עם מוגבלויות: 148 עבירות אלימות, 129 עבירות מין, 79 עבירות שכללו מין ואלימות, ו-11 עבירות מין ברשת. נציגת פורום נשים עם מוגבלות תיארה בדיון מקרים שבהם מוגבלותן של נשים שימשה ככלי לשליטה, ניצול ואלימות.