משרד הבריאות (שוב) מתמהמה, העליון לוקח את הזמן – ובריאות הנפש קורסת

במערכת הבריאות הישראלית, שבה זמני ההמתנה לטיפולים נפשיים כבר מזמן הפכו למכת מדינה, נרשמה לאחרונה התפתחות מדאיגה נוספת שמעלה שאלות קשות על מחויבות הממשלה לרווחת הציבור.

על פי מסמכים משפטיים שהגיעו לידי "רגישות", משרד הבריאות ביקש – ומקבל – הארכות חוזרות ונשנות ליישום פסק דין של בית המשפט העליון, שחייב אותו לאסוף נתונים על זמני המתנה לטיפולים נפשיים בקהילה. התוצאה? אלפי ישראלים, בהם ילדים, מבוגרים ונפגעי טראומה, ממשיכים לסבול בהמתנה אינסופית, בעוד המערכת מתמהמהת ומתרצת.

עולה התהייה: האם בית המשפט, שנותן למדינה "חבל ארוך מדי", שותף בעקיפין להארכת הסבל הנפשי הזה?

שוב חוזר הניגון: בירוקרטיה

הסיפור מתחיל בפסק דין תקדימי של בג"ץ 6733/21, שניתן ב-8 במאי 2024. בפסק הדין, שהגיע בעקבות עתירה של עמותות כמו "צדק לילדים", "בזכות" ואיגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית, חייב בית המשפט את משרד הבריאות לאסוף נתונים מקיפים על זמני ההמתנה לאבחון וטיפול נפשי בקופות החולים. הנתונים היו אמורים לכלול חלוקה גיאוגרפית, סוגי אוכלוסייה ופרטים נוספים, כדי לאפשר קביעת אמות מידה סבירות להמתנה.

המועד שנקבע: 8 במאי 2025 – שנה שלמה להתארגנות. "מידע זה הוא תנאי יסוד לעריכת מעקב אחר זמני ההמתנה… ולא כל שכן, בימים אלה", ציין בית המשפט, בהתייחסו למשבר הנפשי המתמשך במדינה.

אבל כצפוי, משרד הבריאות לא עמד במועד. ב-15 ביוני 2025 הגישו העותרים בקשה לביזיון בית משפט, והמדינה הגיבה בבקשה להארכה – עד 10 במאי 2026. בתגובה המשלימה של המדינה, שפורסמה ב-4 בספטמבר 2025, מפורטים "מאמצים רבים" שנעשו: איסוף נתונים מדגמי, פיתוח מערכות טריאז' (מיון ראשוני), ועבודה מול קופות החולים. אך מאחורי המילים היפות מסתתרת מציאות עגומה: המשרד מודה כי "משימת איסוף הנתונים טרם הושלמה באופן שניתן להציג את הנתונים ולגזור מהם מסקנות בשלב זה".

התירוצים? מורכבות טכנית, שונות בין קופות החולים, והתקופה "המורכבת" בחיי המדינה. נשמע מוכר? זה אותו שיר ישן של בירוקרטיה שמעכבת רפורמות חיוניות.

הכתפיים הרועדות של הממתינים

והנה ההפתעה – או אולי לא: ב-28 בספטמבר 2025, בהחלטה של שופטי בג"ץ דפנה ברק-ארז, יחיאל כשר ורות רונן, ניתנה למדינה הארכה נוספת. בית המשפט "התרשם" מ"רצון טוב" ומעבודה שנעשתה, אך ציין כי "קשה להשלים עם התמשכות התהליכים". הפתרון? הוראות רכות: קופות החולים ימסרו שמות אחראים עד 19 באוקטובר 2025, המדינה תגיש עדכון עד 15 בדצמבר 2025, ותכלול "צעדים לקיצור לוחות זמנים".

אין כאן עונשים, אין קנסות, אין אולטימטום. רק "חבל ארוך" נוסף, שמאפשר למשרד הבריאות להמשיך להתמהמה.

הנזק האמיתי? הוא נופל על כתפיהם הרועדות של הממתינים. בישראל של 2025, זמני המתנה לטיפול נפשי יכולים להגיע לחודשים ארוכים – לפעמים שנה ויותר – במיוחד באזורים פריפריאליים או לאוכלוסיות מוחלשות. ילדים נפגעי אלימות, ניצולי תקיפה מינית, אנשים עם מוגבלויות – כולם תקועים בתור אינסופי, בעוד מצבם הנפשי מידרדר.

"הקשיים בתקופה מורכבת זו ברורים, אך כך גם הצרכים בתחום בריאות הנפש", כתבו השופטים עצמם. אז מדוע הם מאריכים את הסבל? כל הארכה כזו היא כמו זריקת הרגעה למערכת החולה, אבל למטופלים היא גזר דין של ייסורים נוספים: התקפי חרדה, דיכאון מחמיר, ואפילו סיכון להתאבדות.

אחריות ישירה להתמהמהות

מחקרים בינלאומיים מראים כי עיכובים בטיפול נפשי מגבירים את הסיכון להחמרה ב-20-30%, אך כאן, בישראל, נראה שהנתונים האלה לא מזיזים לאיש.

משרד הבריאות, בראשות מנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב וראש שירותי בריאות הנפש ד"ר גלעד בודנהיימר, נושאים באחריות ישירה להתמהמהות הזו. למרות תקציבי עתק שהוקצו לבריאות הנפש בעקבות משבר הקורונה והמלחמות, הכסף לא מתורגם לפעולה. במקום זאת, אנו רואים "לוח גאנט" – שאינו אלא טבלאות יפות על נייר, אבל מעט מאוד שינוי בשטח.

הקופות, מצידן, מתנהלות כל אחת בפרקטיקה משלה, ללא האחדה אמיתית. והמדינה? היא מבקשת עוד זמן, ועוד זמן, בעוד הציבור משלם במחיר נפשי כבד.

בית המשפט העליון, שתפקידו להגן על זכויות האדם, נראה כאן כמי שנותן יד להתמשכות. במקום להפעיל סנקציות חריפות – כמו קנסות יומיים או פיקוח הדוק – הוא מסתפק בהצהרות ובהארכות.

רחמים – על המדינה

זה לא צדק, זו רחמנות כלפי המדינה על חשבון האזרחים. כמה זמן עוד יחכו הנפגעים? עד מתי ימשיך "החבל הארוך" להאריך את סבלם?

"רגישות", אתר הרווחה של ישראל, קורא למשרד הבריאות להפסיק את התירוצים וליישם את פסק הדין מיד. לבית המשפט – להציב גבולות נוקשים יותר. ולציבור – להרים קול מחאה. כי בסופו של דבר, בריאות הנפש אינה עניין של בירוקרטיה, אלא של חיים ומוות.

הכתבה מבוססת על מסמכים משפטיים רשמיים, כולל החלטת בג"ץ מיום 28 בספטמבר 2025 ותגובת המדינה מיום 4 בספטמבר 2025.