להחלים מסרטן (צילום: איוון סמקוב, Pexels)
להחלים מסרטן (צילום: איוון סמקוב, Pexels)

דרישה: מרפאות למחלימים צעירים מסרטן

בסוף 2019 אובחנו בישראל 31,920 חולים עם סרטן, מתוכם כ-3,200 בגילאי 44-20
שי שגב | 22.06.2023

ועדת הצעירים בכנסת, דנה אתמול (רביעי) בליווי צעירים המחלימים מסרטן בישראל. לדברי יו"ר הוועדה, נעמה לזימי (העבודה), החוק הראשון שיזמה הוא הכרה בדמי מחלה מהיום הראשון לחולי סרטן וכליה, וחולה מחלים זכאי לימים אלו: "הצעירים המחלימים סוחבים עמהם השפעות מהמחלה לכל חייהם, והם מנוע הצמיחה של המשק, של החברה והתרבות". היא קראה למשרד הבריאות להשקיע בהכשרת רופאים ואחיות בטיפול במחלימים ולמצוא את התקציב הפעוט להקמת המרפאות הניסיוניות ולהרחיב את השירות לכלל המחלימים.

לדבר זוהר יעקובסון נשיאת "חלאסרטן": ,ברפואה הסדירה חסרה הכרה ברפואה משלימה לחולים אלו". שירה קופרמן, מנכ"לית הארגון, בישראל ובעולם חלה בשנים האחרונות, עלייה בשיעור התחלואה בסרטן בקרב צעירים. בסוף שנת 2019 אובחנו בישראל 31,920 חולים עם סרטן, מתוכם כ-3200 צעירים בגילאי 44-20. עם סיום הטיפולים, מערכת התמיכה הרפואית, החברתית והכלכלית שתמכה בצעירים-מחלימים מסרטן מתפוגגת וישנה ציפייה של הסביבה "לחזור לחיים". המחלימים נדרשים לחזור להמשך מעקב וטיפול בקהילה, ומתמודדים עם חווית ההחלמה ללא רשת ביטחון טיפולית, ללא הבנה והתאמה אישית למצבם ועומדים מול צוות רפואי שאינו הוכשר לטיפול במחלימים צעירים מסרטן.

לדבריה, הם נאלצים לסחוב לחייהם החדשים תופעות לוואי קשות ומחלות כרוניות חדשות שפוגעות פגיעה קריטית בתפקודם היומיומי ובאפשרות לחזרה למעגל החיים. הקמת מרפאת מחלימים בקופות החולים ובקהילה תתן מענה במשך 5-2 שנים לצעיר מחלים, תוך התייחסות לבדיקות מעקב, תופעות לוואי ומענה נפשי שיקומי. מרפאות ניסיונית כאלו כבר הוקמו. היא סיפרה על היוזמה של חזרה לעבודה – שהיום כבר נטמעה בביטוח הלאומי.

קארין אלהרר (יש עתיד) שיבחה את יוזמת הארגון וגיוס הגורמים להצלחתו, והדגישה כי השקעה היום תחסוך הוצאות גדולות בהרבה מחר. לדברי ד"ר נעמה ורבין, רופאה מחוזית ב"מכבי", שהתגייסה להקים מרפאת-מחלימים, החזרה לחיים קשה רגשית, תעסוקתית וזוגית. יצרנו מרפאה עם צוות בכל מקצועות הרפואה – לפי צרכי המחלימים. אנו פועלים להקמת מרפאות דומות בשאר מחוזות "מכבי" ובשאר קופות החולים.

ד"ר אריק ליטוין, מנתח פלסטי בבליניסון, מחלים בעצמו, הדגיש כי המערכת איננה מכוונת להחלמה אלא לטיפולים – ומרפאת-מחלימים שומרת על הרצף הטיפולי. לפי ד"ר דנה ברנע, מנהלת החלמה מסרטן ב"איכילוב", כל מחלים עובר הערכה בת שעה-וחצי על הצרכים, הפערים והחוסרים בשיבה לחיים, וקראה לשיתוף פעולה בנושא בין בתי החולים והקהילה.

ליאור לוי, מעמותת "גדולים מהחיים", סיפר על פעילות לחולים צעירים למימון תרופות שאינם בסל הבריאות, טיפול פסיכולוגי, תכנון טיולים בזמן המחלה וסיוע כלכלי. אורית שפירא, נציגת האגודה למלחמה בסרטן, הדגישה כי ללא סיוע ממלכתי לא יוקמו די מרפאות-מחלימים. ד"ר ירון סחר, ראש אגף השיקום במשרד הבריאות, פירט שורה ארוכה של מענה נדרש למחלימים, ד"ר אילית טורג'מן, אונקולוגית, הודתה כי לרפואה אין הסבר על העלייה בתחלואת סרטן אצל צעירים, בשנים האחרונות, וסיפרה על רפואה משולבת ופרא-רפואית לכל המטופלים, הניתנת בבית החולים העמק.

קטגוריות: בריאות

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *