תחקיר אתר רגישות: הכסף הענק נכנס לשיקום ובריאות הנפש
חברות עסקיות, שצמחו בתחומי סיעוד, כוח אדם ושירותים מנוהלים, מרחיבות בשנתיים האחרונות את פעילותן לתחומי השיקום, האוכלוסיות המיוחדות ובריאות הנפש. עובדה: מצד אחד נרשמות עסקאות פרטיות בהיקף מאות מיליוני שקלים ורכישות של חברות בתחום; מצד שני, משרד הבריאות מתקשר באמצעות מכרזים והתקשרויות, עם חברות פרטיות להפעלת שירותים בסל השיקום.
תחקיר אתר רגישות חושף, כיצד שני תהליכים נפרדים אלה, מרחיבים את היקף הפעילות פעילות הסקטור העסקי וההכנסות בענפי הרווחה, שירותי הרפואה בקהילה, שיקום ובריאות הנפש.
עסקאות במאות מיליונים
המישור הראשון הוא שוק העסקאות: קבוצות גדולות וקרנות השקעה רוכשות חברות ופעילויות בתחומי הסיעוד, הרפואה, השיקום ובריאות הנפש. המישור השני הוא השוק הממשלתי: המדינה מממנת שירותים לציבור ומתקשרת עם חברות וארגונים חיצוניים לצורך אספקתם.
לא מדובר בהפרטה חדשה של תחום שהיה בעבר כולו ציבורי. חברות פרטיות ועמותות פועלות כבר שנים כספקיות של שירותי רווחה ושיקום במימון המדינה. השינוי הבולט הוא בקנה המידה, בזהות השחקנים ובהיקף ההון שנכנס לתחומים האלה.
עמל: מסיעוד למיליארדים
אחת הדוגמאות הבולטות לשוק העסקאות היא עמל ומעבר, שהפכה לעמל הולדינגס. לצד פעילותה הוותיקה בסיעוד ובטיפולי בית, הקבוצה הרחיבה משמעותית את פעילותה בשירותים לאוכלוסיות מיוחדות ובבריאות הנפש. במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו הכנסותיה משירותים לאוכלוסיות מיוחדות בכ־197 מיליון שקל, לעומת 34 מיליון שקל בתקופה המקבילה שנה קודם לכן. פעילות בריאות הנפש של החברה הניבה באותה מחצית כ־88 מיליון שקל הכנסות ורווח מגזרי של כ־16 מיליון שקל. החברה הפעילה בתחום 16 סניפים והעניקה שירות לכ־5,600 בני אדם.
קרן פימי רכשה את השליטה בעמל לפי שווי של כמיליארד שקל ובהמשך נכנסו להשקעה גם פועלים אקוויטי ומגדל. בנובמבר 2025 הושלמה הנפקת עמל הולדינגס לפי שווי חברה של כ־2.6 מיליארד שקל, במסגרת הצעת מכר של בעלי המניות בהיקף של כ־1.3 מיליארד שקל. במקביל ביצעה עמל רכישות בתחום האוכלוסיות המיוחדות. חברות שנרכשו במהלך 2024 הציגו בשנת 2023 מחזור מכירות מצרפי של כ־256 מיליון שקל, בעוד עלות הרכישות שצוינה עמדה על כ־36 מיליון שקל.
נכון לנתונים שפורסמו לקראת ההנפקה, עמל העסיקה במישרין ובעקיפין יותר מ־28 אלף עובדים, והעניקה שירות ליותר מ־40 אלף בני אדם.
מכרזי מדינה: שירות במיליונים
בנפרד מעסקאות הרכישה וההשקעה בין החברות והמשקיעים, קיים המישור השני: התקשרויות של המדינה עם ספקים חיצוניים לצורך אספקת שירותים לזכאי סל השיקום.
אחת הדוגמאות היא שירות החונכות החברתית, המיועד לזכאי סל שיקום המתגוררים בקהילה וזקוקים לתמיכה בפיתוח מיומנויות חברתיות ובין־אישיות, בניהול חיים עצמאיים ובהרחבת המעגל החברתי. בנובמבר 2025 פרסם משרד הבריאות את מימוש האופציה במכרז להפעלת השירות. במסמך מופיעות ארבע חברות: עמל הולדינגס, או.אר.אס, נתן רפואה שיקום וסיעוד וקידום פרויקטים שיקומיים.
היקף ההתקשרות עם עמל היה 9.2 מיליון שקל; עם או.אר.אס – 9.2 מיליון שקל; עם נתן – 9.2 מיליון שקל; ועם קידום – 6.9 מיליון שקל. תקופת ההתקשרות נקבעה מנובמבר 2025 ועד נובמבר 2026. כספי המדינה המשולמים לספקים עבור הפעלת שירותי שיקום לציבור בהתאם להתקשרות עם משרד הבריאות.
חברת נתן: 400 מיליון שקל
בינואר 2026 פורסם כי קרן ההשקעות מנור אוורגרין מנהלת מגעים לרכישת 50% מחברת נתן, שמספקת שירותי רפואה, סיעוד ושיקום בבית ובקהילה, לפי שווי של כ־400 מיליון שקל. לפי הפרסום, נתן הפעילה 37 סניפים והעסיקה כ־18 אלף עובדים, והמחזור השנתי שלה הוערך ב־700–800 מיליון שקל. העסקה יצאה לפועל: נרכשו 50% מנתן תמורת כ־200 מיליון שקל.
דנאל מתרחבת בבריאות נפש
גם דנאל ממחישה את התרחבותן של קבוצות שירותים לתחומי הטיפול והרווחה. החברה משלבת פעילות בסיעוד, משאבי אנוש, מסגרות לאנשים עם צרכים מיוחדים ושירותים רפואיים. בדוח של דנאל לשנת 2025, החברה דיווחה כי היא פועלת להרחבת פעילותה בתחום בריאות הנפש, בין היתר באמצעות בתים מאזנים – מסגרות קהילתיות שנועדו להוות חלופה לאשפוז פסיכיאטרי.
מעוף רוכשת מחצית משרן
עסקה פרטית משמעותית נוספת נחתמה באוגוסט 2026, כאשר קבוצת מעוף רכשה 50% מחברת שרן, המספקת שירותי רפואה בבית, לפי שווי חברה של 110 מיליון שקל. משפחת המייסד, ד"ר איב ביטון, נותרה בעלת המחצית השנייה.
העסקה מעניינת במיוחד בשל זהותה של הרוכשת. מעוף הוקמה ב־1999 ומגיעה מעולמות כוח האדם והשירותים. בעת העסקה דווח כי הקבוצה כוללת תשע חברות, פועלת באמצעות יותר מ־70 סניפים, מפעילה 120 מרכזי שירות, מעסיקה יותר מ־11 אלף עובדים ומשרתת כ־3,500 לקוחות. הכנסותיה השנתיות דווחו בכ־800 מיליון שקל. שרן עצמה מעסיקה כ־700 עובדים ומספקת שירותי רפואה בבית. בנוסף לפעילות הרפואית היא מציעה גם שירותים בתחום הפסיכיאטריה ובריאות הנפש.
למה דווקא אחרי המלחמה
ברקע נמצאת התרחבות משמעותית של הצורך בשירותי בריאות הנפש בישראל. בנק ישראל קבע בדוח לשנת 2025 כי מספר הפונים לטיפול נפשי גדל עוד לפני המלחמה וכי קיימות אינדיקציות לגידול ניכר נוסף במספר המטופלים והטיפולים בעקבות המלחמה. במקביל החלה ב־2024 התוכנית הלאומית לבריאות הנפש, בתקצוב של כ־1.4 מיליארד שקל בשנה.
המדינה רוכשת מספקים חיצוניים שורה ארוכה של שירותי שיקום, ובהם דיור, סומכות שיקומית, תעסוקה, חונכות ותיאום טיפול. השירותים הללו מחייבים כוח אדם רב, פריסה גיאוגרפית, מערכי ניהול, הכשרה, פיקוח ותשתית תפעולית. לכן חברות שכבר יודעות לגייס אלפי עובדים, להפעיל עשרות סניפים ומסגרות ולהתמודד עם מכרזים ממשלתיים מחזיקות ביכולות תפעוליות שרלוונטיות גם לשוק הזה.
כאן מתחברים שני התהליכים: מצד אחד המדינה מוציאה סכומים משמעותיים על רכישת שירותי שיקום מספקים חיצוניים; מצד שני, משקיעים וקבוצות עסקיות מבצעים עסקאות במאות מיליוני שקלים בחברות שפועלות בתחומי הסיעוד, הטיפול והשיקום.
הסקטור העסקי מסתער על אספקת שירותי רווחה, שיקום, רפואה בקהילה ובריאות הנפש. איור AI: רגישות אונליין
תגובות