חידוש: הורי אומנה קשישים

שינוי משמעותי במערך האומנה בישראל נכנס לתוקף השנה: מגבלת הגיל המרבי לקבלת רישיון אומנה בוטלה, כך שגם בני 56 ומעלה יוכלו להיות מועמדים לשמש הורי אומנה.

עד לתיקון קבע חוק אומנה לילדים כי אחד התנאים לקבלת רישיון אומנה הוא שטרם מלאו למבקש 56 שנים. בחוק היו אמנם חריגים, ובהם אומנת קרובים ואומנת חירום, וכן אפשרות לתת רישיון בנסיבות מיוחדות הקשורות בטובת הילד.

רק השנה, בזכות חקיקה בכנסת, בוטלה מגבלת הגיל הגורפת. המשמעות אינה שכל אדם מעל גיל 56 יקבל רישיון אומנה, אלא שהגיל כשלעצמו לא יפסול אותו. התאמת המועמדים תיבחן באופן פרטני, ובמסגרת הבדיקה ניתן יהיה להתחשב גם בגילם ביחס לגילו ולצרכיו של הילד.

ההצעה המקורית הייתה להעלות את הגיל ל־60

השינוי שהתקבל בסופו של דבר מרחיק לכת יותר מההצעה המקורית של חברי הכנסת קארין אלהרר וינון אזולאי, שביקשה להעלות את גיל המקסימום מ־56 ל־60. בדיון בוועדת העבודה והרווחה בינואר 2026 החליטו חברי הוועדה, בתמיכת יוזמי החוק, ללכת צעד נוסף ולבטל לחלוטין את גיל המקסימום.

חברת הכנסת קארין אלהרר הסבירה כי מאז חקיקת חוק האומנה ב־2016 השתנו מאפיינים חברתיים, ובהם גיל הנישואים וההורות, וכי אצל חלק מהאנשים הבשלות והיציבות הכלכלית מגיעות בגילים מאוחרים יותר. גם נציגי ארגוני האומנה תמכו במהלך וטענו כי הוא עשוי להרחיב את מספר המשפחות שיכולות לקלוט ילדים.

לפחות 70 ילדים ממתינים למשפחת אומנה

ברקע לשינוי נמצא גם המחסור במשפחות אומנה. במהלך הדיון בינואר, נמסר לוועדה כי בכל רגע נתון יש לפחות 70 ילדים הזקוקים למשפחת אומנה. ביטול מגבלת הגיל מאפשר להרחיב את מאגר המשפחות הפוטנציאליות. במקום שמועמד ייפסל באופן אוטומטי משום שעבר את גיל 56, אנשי המקצוע יוכלו לבחון אם הוא מתאים בפועל לטיפול בילד.

בדיון הופיעה גם אם אומנה שסיפרה כי הגיעה למערכת בגיל 55 וחששה שבשל מגבלת הגיל לא תוכל להפוך לאם אומנה. בסופו של דבר נקלט אצלה ילד בן שבע וחצי, שחזר כעבור מספר שנים לבית הוריו.

החוק הורחב בדרך לאישור הסופי במליאה

לאחר הקריאה הראשונה חזר החוק לוועדת העבודה והרווחה, שקיימה מספר דיונים במהלך יוני ויולי 2026. לתהליך מוזגו גם הצעות של חברי הכנסת מיכל וולדיגר ומירב בן ארי.

לצד ביטול מגבלת הגיל, החוק הסופי טיפל גם בקבלת החלטה על טיפול תרופתי פסיכיאטרי בילד באומנה כאשר אין הסכמה של הוריו הביולוגיים. נקבע כי טיפול כזה מחייב המלצה רפואית מתאימה ועדכון של ההורים הביולוגיים. במקרים של התנגדות שאינה ניתנת לגישור או כאשר ההורים אינם מגיבים, ניתן להעביר את ההחלטה למפקח על האומנה. המטרה היא למנוע מצב שבו ילד ממתין תקופה ארוכה לטיפול בשל הצורך בהליך משפטי.

ביולי 2026 השלימה הכנסת את חקיקת התיקון. בהצבעה הסופית תמכו בו 35 חברי כנסת, ללא מתנגדים וללא נמנעים. החוק נכנס לתוקף ב־20 ביולי 2026.