הבינה המלאכותית נכנסת לעבודה הסוציאלית

הבינה המלאכותית כבר אינה סוגיה ששייכת רק לעולמות ההייטק. גיליון מיוחד של מידעו"ס, ביטאון העובדות והעובדים הסוציאליים, שפורסם ב־23 בספטמבר 2026, עוסק בהשפעתה על העבודה הסוציאלית ובשאלות המקצועיות והאתיות שנוצרות כאשר מערכות דיגיטליות וכלי בינה מלאכותית נכנסים לשירותי הרווחה.

מידעו״ס משמש לאורך השנים במה מקצועית של תחום העבודה הסוציאלית, ומאמריו מתפרסמים גם במסגרת אתר "דבר". בגיליונותיו משולבים מחקר אקדמי, ידע מהשטח ודיון בפרקטיקה המקצועית. הגיליון החדש מרכז מספר זוויות של אותו שינוי: כיצד ניתן להשתמש בבינה מלאכותית כדי לסייע לעובדים הסוציאליים, ובמקביל כיצד מונעים מצב שבו הטכנולוגיה פוגעת דווקא באנשים שהשירותים החברתיים אמורים להגן עליהם.

פרטיות וסודיות במידע רגיש

אחת הסוגיות המרכזיות בגיליון היא פרטיות. עובדים סוציאליים מטפלים במידע רגיש במיוחד: מצב משפחתי, בריאותי, נפשי וכלכלי, מצבי אלימות, קטינים, מוגבלויות ונתונים נוספים שאינם יכולים להפוך לחומר גלם חופשי במערכת בינה מלאכותית. השאלה אינה רק האם כלי בינה מלאכותית יכול לסייע בכתיבת סיכום, בניתוח מידע או באיתור דפוסים, אלא גם איזה מידע ניתן להזין אליו, מי שומר אותו, למי יש גישה אליו ומה קורה כאשר המערכת מופעלת באמצעות שירות חיצוני.

הדיון משתלב בשיח רחב יותר המתפתח בישראל סביב השימוש בבינה מלאכותית במקצועות טיפוליים ובשירותים ציבוריים. מדיניות הבינה המלאכותית הממשלתית כבר מזהה פרטיות, אפליה ומעורבות אנושית כאחד האתגרים המרכזיים בשימוש במערכות כאלה.

החלטה של עובד או אלגוריתם?

סוגיה נוספת היא השימוש בבינה מלאכותית לצורך קבלת החלטות מקצועיות. בעולם הרווחה החלטה יכולה להשפיע על קבלת שירות, הערכת סיכון, קדימות בטיפול או סוג ההתערבות שתוצע לאדם. מחקרים בתחום מזהירים מפני הסתמכות על מערכות המבוססות על נתונים היסטוריים, שעלולים לשקף פערים ואפליה קיימים. לצד האפשרות להשתמש בטכנולוגיה כדי לאתר צרכים ולייעל עבודה, נשאלת השאלה עד כמה ראוי להעביר למערכת ממוחשבת שיקול דעת מקצועי שהיה עד כה באחריות עובד או עובדת סוציאלית.

מאמר שפורסם השנה בכתב העת, "ביטחון סוציאלי", מציג אותה דילמה: בינה מלאכותית יכולה לשפר את הפרקטיקה, אך שימוש לא מבוקר בה עלול להעמיק אי־שוויון, לפגוע בקשר הטיפולי ולהתנגש בערכים כמו צדק חברתי והגנה על מקבלי השירות. גם כתב העת, "חברה ורווחה", הקדיש השנה מאמר לשימוש במודלי שפה גדולים בעבודה הסוציאלית, תחת המסגרת של הזדמנות מקצועית לצד אחריות אתית.

הסטודנטים לעבודה סוציאלית

הגיליון המיוחד עוסק גם בפערים בשירותי הרווחה הניתנים לאוכלוסייה הערבית ובהשלכות האפשריות של הכנסת מערכות בינה מלאכותית לתחום. הדיון הזה חשוב במיוחד כאשר מערכות ממוחשבות לומדות מנתונים קיימים: אם השירותים, המידע או מאגרי הנתונים אינם משקפים באופן שווה אוכלוסיות שונות, המערכת עלולה לשכפל את הפערים הקיימים במקום לצמצם אותם. לכן שאלת הבינה המלאכותית ברווחה אינה רק טכנולוגית, אלא גם שאלה של נגישות, שפה, התאמה תרבותית וייצוג של אוכלוסיות שונות בתוך הנתונים שעליהם מבוססות המערכות.

נושא נוסף בגיליון הוא הכשרת סטודנטים לעבודה סוציאלית. כניסתם של כלי בינה מלאכותית לאוניברסיטאות ולמקומות העבודה מחייבת שינוי גם באופן שבו מכשירים אנשי מקצוע חדשים. האתגר הוא כפול: מצד אחד, סטודנטים צריכים לדעת להשתמש בכלים החדשים ולהבין את היכולות שלהם; מצד שני, הם נדרשים לזהות טעויות, הטיות ומידע שאינו מבוסס, ולא לוותר על שיקול דעת מקצועי.

דיגיטל במעונות לאנשים עם מוגבלות

הגיליון כולל גם עיסוק בשימוש במערכות דיגיטליות במסגרות ובמעונות לאנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית. כאן יכולה הטכנולוגיה לשמש לתיעוד, העברת מידע בין אנשי צוות, מעקב אחר טיפול וניהול שירותים. אלא שגם במקרה הזה מדובר באוכלוסייה שהמידע עליה רגיש במיוחד, ולכן השימוש במערכות מחייב בחינה של פרטיות, אבטחת מידע, אופן קבלת ההסכמה והגבולות שבהם הטכנולוגיה מסייעת לצוות – ולא מחליפה אותו.

הנושא מקבל משקל נוסף בתקופה שבה מערך שירותי הרווחה לאנשים עם מוגבלות מתמודד גם עם מחסור בכוח אדם ובתקנים. בספטמבר 2026 פתחו עובדים סוציאליים בתחום המוגבלויות בעיצומים על רקע מחסור בתקנים והעומס שנוצר ביישום חוק שירותי הרווחה לאנשים עם מוגבלות.

לא האם להשתמש אלא באילו כללים

פרסום הגיליון מגיע בתקופה שבה השימוש בבינה מלאכותית כבר הפך לחלק משגרת העבודה של חלק גדול מהמשק הישראלי. בסקר של בנק ישראל והמכון הישראלי לדמוקרטיה, שפורסם במאי 2026, נמצא כי 57% מהעובדים בישראל משתמשים בבינה מלאכותית בעבודה לפחות פעם בשבוע, בעוד 40% מהעובדים דיווחו שבמקום עבודתם אין מדיניות ברורה בנושא או שאינם יודעים מהי.

בעבודה הסוציאלית, שבה הקשר האנושי, הסודיות ושיקול הדעת המקצועי הם חלק מרכזי מהטיפול, שאלת ההטמעה מורכבת במיוחד.