השפעת המלחמה על הורים וילדים צעירים: נתונים מדאיגים מדו"ח טאוב
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל פרסם את פרק הגיל הרך מתוך דו"ח מצב המדינה 2024.
הדו"ח, שהתפרסם בינואר 2025, מבוסס על סקר שנערך בשני גלים – בינואר וביולי 2024 – ובוחן את השפעת אירועי 7 באוקטובר והמלחמה על משפחות עם ילדים צעירים. הסקר מצביע על השפעה משמעותית על תפקוד ההורים ועל נסיגה רגשית והתנהגותית של הילדים, במיוחד בקרב משפחות שפונו מבתיהן וילדים להורים ששירתו במילואים.
הילדים חווים נסיגה חמורה יותר
על פי הממצאים, הורים שפונו מבתיהם בעקבות המלחמה חוו "הרעה משמעותית בתפקודם בחיי היום-יום בכל התחומים שנבדקו", בהם רמת הסבלנות כלפי הילדים, התפקוד בעבודה או בלימודים, היכולת להתרכז והשקט הנפשי. לעומת הורים שלא פונו, רמת התפקוד של הורים שפונו נמצאה נמוכה באופן מובהק.
גם בקרב הילדים נצפתה השפעה שלילית משמעותית. "אצל ילדים שפונו מבתיהם הנסיגה הרגשית וההתנהגותית הממוצעת חמורה יותר מזו של ילדים שלא פונו", קובעים החוקרים. עם זאת, נמצא כי בין שני גלי הסקר חלה ירידה מובהקת במדד הנסיגה של הילדים, דבר שעשוי להעיד על התאוששות מסוימת לאורך זמן. יחד עם זאת, גם לאחר שיפור זה "ההבדלים בין קבוצת הילדים המפונים לקבוצת הילדים הלא-מפונים בנסיגה הרגשית וההתנהגותית עדיין היו מובהקים סטטיסטית".
פגיעה בתפקוד ההורה שנותר בבית
הדו"ח מצביע על השפעה שלילית משמעותית גם על הורים שילדיהם חוו היעדרות ממושכת של אחד ההורים בשל שירות מילואים. לפי הסקר, "הורים שבן או בת הזוג שלהם שירתו במילואים תקופה כלשהי מאז תחילת המלחמה דיווחו על ירידה גדולה יותר בתפקוד לעומת הורים שבן או בת הזוג שלהם לא גויסו לשירות מילואים". הירידה בתפקוד כללה פגיעה בעבודה או בלימודים, ירידה ביכולת להתרכז, פגיעה ברמת הסבלנות כלפי הילדים וירידה בשקט הנפשי.
עוד נמצא כי "ירידה ברמת הסבלנות של ההורה וביכולתו להתמודד עם הילדים עשויה להוביל לבעיות התנהגות ולרמות גבוהות יותר של סטרס אצל הילדים עצמם". כמו כן, "ככל שרמת המצוקה הנפשית של ההורים גבוהה יותר, כך גוברים הקשיים הרגשיים של הילדים".
בהלה מרעשים, קשיי שינה והתפרצויות זעם
החוקרים בחנו גם את ההשפעה של שירות המילואים על מצבם הרגשי וההתנהגותי של הילדים. הם מצאו כי ילדים שהוריהם שירתו במילואים חווים יותר תופעות כמו "בהלה מרעשי פתע, התפרצויות זעם או קושי להירדם" בהשוואה לילדים שהוריהם לא שירתו במילואים.
לפי הדו"ח, אומנם לאורך זמן נצפתה ירידה במדד הנסיגה הרגשית של כלל הילדים, כלומר שיפור מסוים, אך "בשני גלי הסקר נמצא כי ילדים שאחד מהוריהם שירת במילואים סובלים מנסיגה רגשית והתנהגותית חמורה יותר בהשוואה לילדים שהוריהם לא היו בשירות מילואים". יתרה מכך, "השיפור בקרב ילדים שהוריהם לא שירתו במילואים במהלך התקופה היה מובהק סטטיסטית, בעוד שהשיפור בקרב ילדים שאחד מהוריהם שירת במילואים לא היה מובהק, גם אם שירות המילואים הסתיים". החוקרים מציינים כי ממצא זה "מרמז שההתאוששות של ילדים להורה ששירת במילואים עשויה להיות איטית יותר".
עוד נמצא כי מצוקתם הנפשית של ההורים היא גורם מתווך בין שירות מילואים של אחד ההורים לבין הנסיגה הרגשית של הילדים. "שירות מילואים של הורה תורם ככל הנראה להרעת המצב הנפשי של ההורה השני, והרעה זו תורמת להרעת המצב הרגשי של הילדים".
השפעה חמורה על משפחות מעוטות הכנסה
מחקר מרכז טאוב מצא כי למשפחות מעוטות הכנסה יש פגיעות מוגברת לנזקים הרגשיים של ילדיהם בעקבות שירות מילואים של אחד ההורים. "בקרב משפחות בעלות הכנסה נמוכה מהממוצע נראה כי הנסיגה הרגשית של ילדים שהוריהם שירתו במילואים חמורה יחסית לזו של ילדים שהוריהם לא שירתו במילואים".
עוד נמצא כי "מידת הנסיגה הרגשית של ילדים של משרתי מילואים פוחתת ככל שרמת ההכנסה של המשפחה גבוהה יותר". החוקרות מציינות כי "בקרב ילדים למשפחות בעלות הכנסה ממוצעת ומעלה ההבדל במידת הנסיגה הרגשית וההתנהגותית בין ילדים שהוריהם שירתו במילואים ובין ילדים שהוריהם לא שירתו אינו מובהק".
לדברי דנה שי, אחת החוקרות, "הממצאים מדגישים את החשיבות של תמיכה במשפחות שאחד מהוריהן משרת במילואים, בפרט במשפחות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך". היא מוסיפה כי "ייתכן שלמשפחות אלו יש פחות משאבים להתמודד עם השפעות המלחמה, והדבר יכול לגרום להחמרה במצב הרגשי וההתנהגותי של הילדים".
פגיעה כלכלית בקרב הורים ערבים
הסקר מצביע גם על פגיעה כלכלית משמעותית בעקבות המלחמה, כאשר בקרב ההורים הערבים השפעתה הייתה חמורה יותר מאשר בקרב ההורים היהודים. "9% מהמשפחות דיווחו על ירידה משמעותית בהכנסה, ו-19% דיווחו על ירידה מעטה". עם זאת, "במשפחות ערביות הפגיעה הכלכלית הייתה חמורה יותר בהשוואה למשפחות יהודיות": כ-24% מהמשפחות היהודיות דיווחו על ירידה כלשהי בהכנסתן, לעומת 47% מהמשפחות הערביות.
ד"ר כרמל בלנק, אחת החוקרות, הדגישה כי "ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות ההשקעה בשיקום הילדים והמשפחות, תוך מתן דגש מיוחד לתמיכה רגשית וליצירת יציבות עבור ילדים שחוו טלטלות בעקבות המלחמה". היא ציינה כי "תמיכה פסיכולוגית, חינוכית וחברתית יכולה למזער את ההשלכות השליליות ולסייע לאוכלוסיות הפגיעות ביותר", וכן הדגישה את הצורך ב"השקעה במסגרות החינוך, שמהוות עוגן משמעותי עבור ילדים – ובפרט ילדים ממשפחות מעוטות יכולת".
פרופ' יוסי שביט, ראש היוזמה, הוסיף כי "מצבם של הורים מהאוכלוסייה הערבית בזמן המלחמה חמור מאוד", וקרא "לשקול תוכניות לתמיכה ייעודית באוכלוסייה זו, בדגש על סיוע כלכלי ושירותי ייעוץ פסיכולוגי, כדי להקל עליה את הקשיים".
תגובות