משכורת רעב לעבודת קודש: המשבר בענף הטיפול הסיעודי

בישראל, ענף הטיפול הסיעודי מצוי במשבר עמוק, כשמטפלות סיעודיות ממשיכות לעבוד בתנאים קשים ובשכר מינימום פלוס 4% בלבד. הסכם קיבוצי שנחתם באוגוסט 2021 ונועד לשפר את תנאי העסקתן, עדיין לא מומש בשל היעדר מקור תקציבי לצו הרחבה.

בדיון שהתקיים בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת ביום שני, 25 בנובמבר, דנו חברי הכנסת ונציגי המעסיקים במצב החמור.

מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ אתי עטייה (הליכוד), הדגישה את חשיבות הסדרת תנאי ההעסקה של המטפלות: "הן מסייעות להורים של כולנו בצרכים היומיומיים ובהפגת הבדידות. אי מימוש ההסכם עלול להביא לקריסת הענף". ח"כ אברהם בצלאל הוסיף: "140,000 איש היו אמורים להיכנס להסכם הזה, אך לצערנו הוא עדיין לא יצא לפועל".

"מדובר בעובדות שקופות"

המשבר מורגש היטב בקרב המטפלות. סמדר פרחי, ממובילות מאבק המטפלות, אמרה: "אנחנו עובדות בשכר מינימום, שקופות לחלוטין, ומלוות את המטופלים גם מעבר לשעות העבודה. לא ייתכן שנמשיך לעבוד בתנאים כאלה". אסתר יפת, מטפלת סיעודית מרמת גן, הוסיפה בכאב: "אנחנו עובדות כמו חמורות ומשתכרות משכורת רעב. עבודת קודש צריכה לקבל משכורת קודש".

יוסי ברבי, יו"ר איגוד עובדי האבטחה והטיפול הסיעודי בהסתדרות, מתח ביקורת על משרד האוצר: "מיליארדים מחולקים למגזרים שונים, אבל למטפלות שמבצעות עבודה חיונית עבור קשישי ישראל לא נמצא פתרון". דורון רז, יו"ר איגוד נותני שירותי הסיעוד, הוסיף: "אם המדינה לא תתעורר, בעוד כמה שנים רק עובדים זרים יטפלו בקשישי ישראל".

"המדינה לא צד להסכם"

נציג אגף התקציבים במשרד האוצר, רועי בבאי, טען כי ההסכם נחתם בין המעסיקים לעובדים, ללא מחויבות מצד המדינה. לדבריו, עלות יישום צו הרחבה נאמדת בכ-390 מיליון שקלים בשנה, ויש להצביע על מקור תקציבי למימון זה.

בסיום הדיון, קראה ח"כ עטייה לנציגי המעסיקים וההסתדרות לנהל משא ומתן עם משרד האוצר כדי למצוא פתרון לבעיית המימון. "הוועדה תמשיך לעקוב ולפעול לקידום צו ההרחבה", הבטיחה.