כישלון ממשלתי מהדהד בסיוע לנשים בשעת חירום

דוח מעקב חדש של המרכז להעצמת האזרח ו"שדולת הנשים בישראל" מציג תמונה קשה של כישלון ממשלתי ביישום החלטת ממשלה 2096, שנועדה להעניק מענה כולל לנשים בשעת חירום.

על פי הדוח, שאושר ביולי 2024 בעקבות אירועי 7 באוקטובר, רק סעיף אחד מתוך שמונה בהחלטה יושם במלואו. שלושה סעיפים יושמו חלקית, וארבעה כלל לא יושמו.

רכיב הליבה של ההחלטה – הקמת מרכז מידע לאומי שירכז ויתאם את כלל המענים לנשים במצבי חירום – לא הוקם. המכרז להקמתו נכשל בדצמבר 2024 בשל היעדר מציעים, ורק בימים אלה, שנה וחמישה חודשים לאחר קבלת ההחלטה, החל הליך חדש.

אלימות מינית שיטתית

החלטת ממשלה 2096 נולדה על רקע זוועות 7 באוקטובר, אז נרצחו 343 נשים וילדות ו-91 נשים נחטפו לעזה, לצד עדויות לאלימות מינית שיטתית. מאז, שנתיים של לחימה אינטנסיבית חשפו השלכות רחבות היקף על חייהן של נשים בישראל – כלכליות, נפשיות, בריאותיות וביטחוניות.

אלא שלפי הדוח, ההחלטה שנועדה להטמיע מדיניות מגדרית בשעת חירום נותרה ברובה על הנייר, בעוד המציאות ממשיכה לגבות מחיר.

בדוח מוניטור שפורסם ב"גלובס" נחשף כי לא בוצע מיפוי שיטתי של גורמי הסיוע לנשים, לא פותחו כלים דיגיטליים ייעודיים, לא הוקמו מנגנוני תיאום בין משרדי הממשלה ולא נוצרה תמונת מצב מבוססת נתונים על צורכי נשים בשעת חירום. מרכז החירום ההוליסטי, שאמור היה לשמש כתובת מרכזית לנשים ולסייע גם בזיהוי תופעות המחייבות קידום חקיקה, לא הוקם כלל.

היישום שכן בוצע הצטמצם להקמת מוקד פניות ציבור הפועל בשעות משרד רגילות בלבד, ולא במתכונת 24/7 כפי שנקבע.

צעדים נקודתיים בלבד

עוד עולה מהדוח כי הרשות לקידום מעמד האישה לא הגישה את דוח הפעילות השנתי הנדרש, והודתה כי הדבר נובע מהיעדר תשתיות מספקות לביצוע הפעולות שנקבעו בהחלטה. הדוח מציין כי אמנם פורסם מחוון אלימות מגדרית, אך הוא מתעדכן רק אחת לשנה ואינו משקף נתונים בזמן אמת.

בנוסף, התקיים סמינר שנתי ליועצות לקידום מעמד האישה ברשויות המקומיות, אך מדובר בצעדים נקודתיים בלבד.

מעבר לנתונים, הדוח מצביע על כשל ניהולי ותפיסתי. ההתבססות על הליכי רכש בירוקרטיים מורכבים בעיצומה של מלחמה מתמשכת, ללא קידום חלופות חירום או התקשרויות מיידיות, מעידה על פער בין הדחיפות המוצהרת לבין ההתנהלות בפועל. כמו כן, מוטלת ביקורת על מינוייה של הרשות לקידום מעמד האישה כגורם מתכלל, זאת נוכח מעמדה הניהולי המוחלש, שמעורר ספק ביכולתה לעמוד במשימות המורכבות שהוטלו עליה.

הנפגעות – מאוכלוסיות מוחלשות

לפי הדוח, היישום החלקי פוגע בפועל ביכולתן של נשים לקבל הגנה, מידע וסיוע מותאם בשעת חירום. נפגעות אירועי 7 באוקטובר, ובהן שורדות פסטיבל נובה, נשים מאוכלוסיות מוחלשות, נשים מפונות, בנות זוג של משרתי מילואים ואימהות חד־הוריות, נאלצות לנווט לבדן בין מערכות סיוע מורכבות דווקא בשעה של פגיעות מוגברת.

לכך מצטרפים ממצאי סקר הנשים הגדול שביצעה שדולת הנשים בשנת 2025, ולפיהם 54 אחוזים מהנשים בישראל מדווחות על חשש מוגבר לביטחון האישי, 40 אחוזים על קושי רגשי או תחושת בדידות, ו־32 אחוזים על פגיעה בהכנסה או ביכולת לעבוד בעקבות המלחמה.

מענה ממשלתי מקוטע

מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח, עידו פיק, מסר כי "המלחמה רק החריפה מציאות קיימת. נשים נשאו בפועל בנטל האזרחי והמשפחתי, אך המענה הממשלתי נותר מקוטע ולא מתואם. ישראל מדורגת במקום האחרון בשוויון מגדרי בקרב מדינות ה-OECD, והיעדר ייצוג נשים במוקדי קבלת ההחלטות מעמיק את הפגיעות. חייבים לפעול מיידית כדי להסיר חסמים בירוקרטיים שפוגעים במחצית מהאוכלוסייה".

מנכ"לית שדולת הנשים בישראל, טל הוכמן, הוסיפה כי "החלטת הממשלה התקבלה מתוך צורך אמיתי ודחוף, אך המדיניות בפועל אינה נותנת מענה לצרכים הייחודיים של נשים. האלימות בזוגיות זינקה בתקופת המלחמה, נשים רבות נאלצו לעזוב עבודה ולהישאב לטיפול בבית ובילדים. לצפות שהמציאות תסתדר מעצמה – זה ניתוק מוחלט".

לדבריה, "נשים הובילו את החזית האזרחית לאורך המלחמה, ולא ייתכן שכאשר מגיעים למדיניות לאומית – הן פשוט נשכחות. אם הממשלה מבקשת להוציא את ישראל מהמשבר הלאומי והחברתי, היא חייבת לקחת בחשבון גם את הנשים".