שתל מוחי מאפשר לתקשר גם בשפת גוף
לומר שלום ולנופף ביד, לענות בחיוב ולהנהן, או להדגיש תשובה בתנועת גוף: עבור אנשים עם שיתוק, גם המחוות הפשוטות האלה עלולות להיות בלתי אפשריות. מחקר חדש מציג דרך לשלב אותן מחדש בתקשורת, באמצעות שתל מוחי שמפעיל דמות דיגיטלית על מסך.
צוות מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, בהובלת פרופ' אדוארד צ'אנג ובהשתתפות החוקרת סמנתה ברוסלר ועמיתיה, הדגים פענוח מקביל של ניסיונות דיבור ומחוות באמצעות אותות מאותו שתל. המחקר פורסם ב-14 בספטמבר 2026 בכתב העת Nature Neuroscience.
השתל קולט פעילות באזור המוח המעורב בתנועה ובדיבור. תוכנות הפענוח מזהות את הפעולה שהמשתמש מנסה לבצע: הדיבור המתוכנן מופיע כטקסט, והמחווה מפעילה אווטאר – דמות דיגיטלית אישית. כך ניתן להעביר מסר מילולי וללוות אותו בתנועה, או לבחור רק באחד מהם.
במחקר השתתפו שלושה אנשים עם דרגות שונות של שיתוק. תחילה בדקו החוקרים פענוח של סוגי תנועה בנפרד, ובהמשך הפעילו את מערכת התקשורת בשני משתתפים. אצל אחד מהם המגבלות נבעו משבץ בגזע המוח, ואצל האחר ממחלת ALS.
האופן שבו אומנה המערכת היה קריטי. כשהתוכנות למדו רק ניסיונות דיבור או תנועה בנפרד, הן התקשו לזהות אותם כאשר בוצעו יחד. שילוב ניסיונות משותפים באימון שיפר את הפענוח והפחית טעויות.
התוצאות מבטיחות, אך עדיין מוגבלות. אצל המשתתף עם ALS, במשימת ביצוע של ביטויים ומחוות יחד בזמן אמת, דיוק זיהוי המחוות היה 66% ודיוק זיהוי הדיבור 70%. המערכת השתמשה בעשרה ביטויים ובעשר מחוות מוגדרים מראש. במשימת שיחה מצומצמת התקבלו דיוקים ממוצעים של 85% למחוות ו-75% לדיבור.
החשיבות היא באפשרות להרחיב את דרכי ההבעה. מחווה יכולה להוסיף רגש, להדגיש מסר ולתת הקשר למילים. עבור מי שמתקשה לדבר ולהניע את גופו, גם היכולת לבטא בחירה בדרך הזאת עשויה להיות משמעותית.
זו עדיין הוכחת היתכנות, ולא מערכת המאפשרת שיחה חופשית או טיפול זמין לציבור. המשתתפים השתמשו באוצר מוגבל של ביטויים ומחוות, והשתל דורש הליך ניתוחי. החוקרים מציינים כי נדרשות בדיקות אצל משתתפים נוספים והרחבה של מגוון המילים והתנועות. המחוות בוצעו על ידי הדמות שעל המסך; המחקר לא הדגים השבה של תנועת הגוף עצמה.
צפו בהדגמה מתוך המחקר:
הדגמה של פענוח מילים ומחוות בשיחה. Brosler ועמיתיה, 2026, ברישיון CC BY 4.0, ללא שינוי.




תגובות