
הפרעות נפשיות קשות: מקצרות חיים בעשור
אנשים שאושפזו עם הפרעות נפשיות – חיים בממוצע שנים רבות פחות מהאוכלוסייה הכללית, ורוב הפער אינו מוסבר בהתאבדות אלא במחלות גופניות. כך עולה ממחקר אוכלוסייה גדול מאוסטרליה, שכלל יותר מ־255 אלף בני 18 ומעלה, שאושפזו עם אבחנה פסיכיאטרית בין 2009 ל־2023.
במהלך תקופת המעקב נרשמו יותר מ־28 אלף מקרי מוות. החוקרים השוו את תוחלת החיים של המטופלים לזו של כלל האוכלוסייה.
פער של 12 שנים
המחקר מצא כי פער תוחלת החיים אמנם הצטמצם לאורך השנים, אך נותר משמעותי. אצל גברים ירד הפער מ־16.7 שנים בתחילת תקופת המחקר ל־12.1 שנים בשנים האחרונות. אצל נשים ירד הפער מ־13.4 שנים לכ־9.4 שנים. גם תוחלת החיים עצמה השתפרה: אצל גברים היא עלתה מכ־64 לכ־69 שנים, ואצל נשים מכ־71.5 לכ־76 שנים.
סכיזופרניה חריגה
השיפור לא היה אחיד בכל קבוצות האבחנה. בקרב אנשים עם סכיזופרניה והפרעות פסיכוטיות מסוימות לא נמצא צמצום מובהק בפער תוחלת החיים. הפער בקבוצה זו נותר בסדר גודל של כ־14 שנים, מה שמצביע על כך שחלק מהמטופלים עם ההפרעות הקשות ביותר אינם נהנים באותה מידה מהשיפור שנרשם בכלל האוכלוסייה הפסיכיאטרית.
לא רק התאבדויות
אחד הממצאים החשובים במחקר הוא שרוב התמותה העודפת קשורה למחלות גופניות. פגיעה עצמית והתאבדות אמנם תרמו לתמותה, במיוחד בקרב גברים, אך כאשר מחברים את כלל הסיבות הגופניות מתקבלת תמונה רחבה בהרבה. בקרב גברים בלטו לצד פגיעה עצמית גם סרטן ומחלת לב כלילית. בקרב נשים הייתה מחלת לב כלילית גורם מרכזי, ולצדה סרטן.
למה הסיכון גבוה
הסיבות לפער מורכבות. אנשים עם הפרעות נפשיות קשות מתמודדים בשכיחות גבוהה יותר עם עישון, חוסר פעילות גופנית, תזונה לא מיטבית והפרעות מטבוליות. גם לחלק מהתרופות הפסיכיאטריות עלולות להיות השפעות כמו עלייה במשקל, שינויים בשומני הדם ועלייה בסיכון לסוכרת. לצד זאת, מחקרים מצביעים גם על פערים בגישה לבדיקות מניעה, באבחון מוקדם ובטיפול במחלות גופניות.
המחקר הוא תצפיתי ולכן אינו יכול לקבוע שגורם מסוים לבדו אחראי לקיצור תוחלת החיים. בנוסף, הוא עסק באנשים שאושפזו עם אבחנה פסיכיאטרית, ולכן אינו בהכרח מייצג את כלל המתמודדים עם הפרעות נפשיות בקהילה. עם זאת, הממצאים מחזקים את הצורך לשלב מעקב וטיפול בבריאות הגופנית, כחלק קבוע מהטיפול באנשים עם הפרעות נפשיות קשות.




תגובות