איור של ילד המשחק בקוביות במהלך מפגש אבחון, לצד אמו ואשת מקצוע
אבחון אוטיזם. איור AI: אתר רגישות

אוטיזם: המלצה להעביר האבחונים לאחריות קופות החולים

ועדת קידר ממליצה לשנות את מסלול האבחון ואת קביעת המענים לילדים עם אוטיזם. הכתבה בוחנת את המתווה המדווח, הזכויות הקיימות, החששות וההבחנה מרפורמת ההחזרים שכבר מיושמת. המלצות הוועדה אינן החלטה ששינתה את סכומי הקצבאות
מערכת רגישות |

המלצות חדשות מבקשות לשנות את הדרך שבה ילדים עם אוטיזם עוברים אבחון ומקבלים שירותים: להעביר בהדרגה למערכת הציבורית, באחריות קופות החולים, את האבחונים המשמשים לקביעת זכאות, ולהתאים את המענים לצרכיו של כל ילד.

במרכז המהלך עומדת ועדה בראשות ניר קידר, מנכ"ל מרכז טאוב. נכון ל-13 בנובמבר 2026, מדובר בהמלצות שיישומן טעון החלטות והיערכות, ולא בהודעה על שינוי שכבר חל בקצבאות.

מה מבקשת הוועדה לשנות


הוועדה להתאמת המענים הבריאותיים לילדים עם לקויות התפתחותיות מונתה בידי מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב. מטרתה היא לדייק את שירותי הבריאות בהתאם לצרכים התפקודיים של הילדים, לקשייהם בחיי היום-יום וגם לחוזקותיהם. כבר באוקטובר 2025 פרסם המשרד קול קורא לקבלת עמדות הציבור בנושא.

הכיוון המוצע הוא לתת להערכת הצרכים משקל מרכזי יותר בקביעת סל השירותים, מעבר לעצם קיומה של אבחנה. המודל המוצע כולל הערכה בשישה תחומים, שעל בסיסה ייקבעו המענים לכל ילד. פירוט מלא ומאומת של התחומים, כלי המדידה והמשקל של כל רכיב לא עמד לעיוננו, ולכן אי אפשר לקבוע בשלב זה כיצד יחושב סל אישי או מה יקבל ילד מסוים.

בפברואר 2026 הסביר קידר כי העבודה אינה מכוונת לאבחון מחדש של השאלה אם ילד הוא אוטיסט, אלא להתאמת השירותים למצבו: יכולות תפקודיות, השתתפות בחיי היום-יום וקשיים נוספים. המשמעות האפשרית היא ששני ילדים עם אותה אבחנה יקבלו היקפי שירות שונים. היקף השינוי בפועל תלוי במודל שיאומץ ובמשאבים שיוקצו לו.

אבחונים שבאחריות קופ"ח


מרכיב מרכזי בהמלצות הוא שינוי המסלול לאבחונים המאפשרים קבלת זכויות ציבוריות. ההצעה היא להעבירם בהדרגה לאחריות קופות החולים ולמערכת הציבורית, במקום ההסתמכות הקיימת גם על אבחונים פרטיים. אין להסיק מכך שכבר נאסר לערוך אבחון פרטי או שאבחון קיים איבד את תוקפו בעקבות הפרסום.

העברת האחריות דורשת יכולת ממשית לקלוט את הילדים. המתווה המתואר כולל הגדלת תקציבים וגיוס אנשי מקצוע, בין היתר באמצעות תנאי העסקה שיחזקו את המערכת הציבורית. מוצע להתחיל בילדים צעירים ובמקרים מורכבים, ולהרחיב את המהלך בהתאם ליכולת לשמור על זמני המתנה סבירים.

במערך הקיים פועלים מכונים להתפתחות הילד, שבהם נערכים האבחון וקביעת תוכנית הטיפול, ויחידות שאליהן מופנים ילדים להמשך טיפול. חלק מהמכונים פועלים בקופות החולים ואחרים בבתי חולים. מכאן שהשאלה אינה רק מי יחתום על האבחון, אלא גם היכן יינתן השירות, מי יבצע אותו וכמה זמן תמתין המשפחה.

המלצה נוספת היא ליצור בסיס משותף לאבחון ולהערכת צרכים עבור משרד הבריאות, משרד החינוך, משרד הרווחה והביטוח הלאומי. מנגנון מתואם עשוי להפחית צורך בהצגת הערכות נפרדות לכל גוף. עם זאת, הערכה משותפת אינה כשלעצמה איחוד של כל כללי הזכאות: כל מערכת אחראית לשירותים ולזכויות שבתחומה. לכן, כדי לדעת כיצד יפעל שינוי כזה, יהיה צורך בפרטים על אופן השימוש בהערכה, עדכונה לאורך זמן והקשר בינה לבין ההחלטות של הגופים השונים.

מה קורה כיום לקצבה


קצבת ילד נכה בעילת אוטיזם היא בשיעור 100% ובסכום של 3,820 ש"ח לחודש, החל מ-1 בינואר 2026. הזכאות מותנית באבחון בהתאם להנחיות משרד הבריאות ובתנאים הבסיסיים, וחלה מגיל 91 יום ועד גיל 18 ושלושה חודשים. זהו הסכום בעילת האוטיזם, ואין בו קביעה שכל ילד יקבל בהכרח אותו סכום כולל, בלי קשר לעילות נוספות.

לצורך התביעה נדרשים, בין היתר, אבחון רפואי ואבחון פסיכולוגי מתאימים. אפשר לבדוק זכאות לתשלום רטרואקטיבי של עד שנה ממועד הגשת התביעה, בהתאם למסמכים ולתנאים. ילד שעדיין נמצא בהליך אבחון עשוי להיות זכאי מכוח עילה אחרת, למשל צורך בהשגחה.

קידר הבהיר בפברואר 2026 שקביעת קצבאות הביטוח הלאומי אינה חלק ממנדט הוועדה. הוא העלה אפשרות שגופים אחרים ייעזרו בעתיד במודל הערכת הצרכים.

רפורמת ההחזרים: מהלך נפרד


חשוב להבחין בין קביעת היקף הזכאות לשירותים לבין התוכנית הטיפולית עצמה. גם במערכת הקיימת יש תוכניות טיפול אישיות. לדוגמה, במסגרת טיפול בריאותי מקדם לילדים עם אוטיזם נבנית תוכנית המותאמת לילד, הכוללת טיפולים פרטניים וקבוצתיים והדרכת הורים. לכן אין מקום לתאר את המצב כיום כאילו כל הילדים מקבלים טיפול זהה לחלוטין.

המחלוקת נוגעת גם לשאלה כיצד להעריך צורך בלי להחמיץ קשיים שאינם ניכרים במפגש קצר. בפברואר 2026 התריע פורום הארגונים למען ילדים עם מוגבלות מפני צמצום זכאויות באמצעות חלוקה פשטנית לרמות תפקוד. הפורום, שבו משתתפים בין היתר אלו"ט ובית איזי שפירא, הדגיש את הצורך במענה אישי.

לצד המלצות קידר מתנהלת רפורמה אחרת בשירותי התפתחות הילד: מעבר הדרגתי משימוש בהחזרים עבור טיפולים פרטיים להרחבת השירות במערכת הציבורית. רפורמה זו החלה בפברואר 2026, ומשרד הבריאות פרסם עבורה שלבי יישום עד 2030.

קטגוריות: בריאות ורפואה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *