הפליטים האוקראיניים בישראל: דרות רחוב, זנות ועוני

דו"ח שמפרסם ארגון הסיוע לפליטים (א.ס.ף). מתריע כי פליטי המלחמה מאוקראינה שחיים בישראל סובלים מעוני קשה, אי ביטחון תזונתי קיצוני, סחר בבני אדם ודרות רחוב. לפי הדו"ח, פליטות רבות איבדו את מקום עבודתן בניקיון מסעדות, בתים ועוד, ונחשפו למצבים של אי ביטחון תזונתי קיצוני, פינוי עקב חוסר יכולת לשלם שכר דירה וניצול.

בארגון טוענים, ששירותי הסיוע של המדינה לפליטים הצטמצמו לשירותי בריאות מסוימים בלבד. קרובי משפחה ומתנדבים אמנם סיפקו סיוע לפליטים, אך זה הידלדל, וכך גם כוחה של החברה האזרחית להחליף את מקום המדינה ולספק את מערכת התמיכה הנחוצה לפליטות. הארגון מדווח שמאז שבעה באוקטובר עלה מספר הפניות של פליטים אוקראינים אליו לסיוע הומניטרי בכ-70%.

לפי הדו"ח, בישראל שוהות כ-14 אלף אזרחיות אוקראינה שנמלטו, והן אינן זכאות שבות. נוסף על כך, שוהים בישראל כ-20 אלף אזרחי אוקראינה שהיו כאן לפני מועד זה מסיבות שונות כמהגרי עבודה, מבקשי מקלט או מהגרים חסרי תיעוד. שתי הקבוצות שוהות בישראל כיום כחוק תחת הגנה קבוצתית מפני הרחקה, שכן מדינת ישראל מכירה בכך שאין אפשרות לגרשן לאוקראינה. לפי נתוני רשות האוכלוסין, מאז שבעה באוקטובר עזבו את הארץ קרוב ל-4,000 אזרחי אוקראינה.

לפי ההערכות, כ-3,000 ילדים אוקראינים הגיעו לישראל מאז פרוץ המלחמה באוקראינה. ילדים ששהו בארץ שלושה חודשים ויותר יכולים להירשם במערכת החינוך הציבורית.

הדר אביאל, אחראית תחום מדיניות ציבורית – ילדים וחינוך בא.ס.ף: "לאחר שנתיים של פליטות בעקבות פלישה לארץ מולדתן, הפליטות האוקראיניות וילדיהן מתמודדים בישראל עם מלחמה אחרת, שמוסיפה עוד מצוקה הומניטרית, דחק כלכלי וקושי נפשי, להן ולילדיהן.ללא כל מעטפת סוציאלית, הפליטים נדחקים לחיים בעוני, אי-ביטחון תזונתי והידרדרות בריאותית ונפשית מתמדת.

"על מדינת ישראל לפעול לאלתר לחידוש ולהרחבת המענים לפליטות אוקראינה וילדיהן, כך שיאפשרו להם חיים מוגנים בכבוד ובביטחון, כמו גם התפתחות וחינוך – על פי החוק".