ישראל בתחתית ההשקעה בפעוטות: 1,482 דולר לילד לשנה

ישראל נמצאת בתחתית טבלת ההוצאה הממשלתית הישירה על חינוך לילדים הצעירים ביותר, כך עולה משנתון החינוך 2026 של ארגון ה־OECD. לפי הנתונים, המתייחסים לשנת 2023, ההוצאה הממשלתית הישירה בישראל במסגרות החינוך לגיל הרך הצעיר עמדה על 1,482 דולר לילד בשנה, לאחר התאמה להבדלים בכוח הקנייה בין המדינות.

הפער מול מדינות רבות גדול מאוד. בבריטניה עמדה ההוצאה על 3,093 דולר לילד, באוסטריה על 16,089 דולר, בגרמניה על 21,787 דולר ובדנמרק על 22,561 דולר. בפינלנד מדובר ב־34,763 דולר ובנורבגיה ב־35,234 דולר לילד.

חשוב לדייק: הנתון של 1,482 דולר אינו מתייחס לכלל הילדים בגיל הרך ואינו מאפשר לקבוע שישראל מוציאה "עשירית מממוצע ה־OECD". הוא מתייחס להוצאה הממשלתית הישירה לילד במסגרות החינוך לגיל הרך הצעיר.

בגיל 3–5 המצב שונה

הפער החריף נמצא בעיקר בשנים הראשונות לחיים. בגילי 3–5 ההוצאה הממשלתית בישראל גבוהה משמעותית והגיעה ב־2023 ל־7,820 דולר לילד. המשמעות היא שיש להבחין בין מערך הטיפול והחינוך לילדים הצעירים ביותר לבין גני הילדים, שבהם המימון הציבורי בישראל רחב בהרבה.

גם את הנתון של 1,482 דולר יש לקרוא בזהירות. ההוצאה הכוללת לילד בחינוך לגיל הרך הצעיר בישראל, הכוללת גם מקורות שאינם הוצאה ממשלתית ישירה, עמדה על 4,709 דולר. במדינות שונות פועלים מודלים המשלבים מימון ציבורי ופרטי, ולעיתים קיימים מנגנוני סבסוד ממשלתיים שאינם נרשמים כהוצאה ממשלתית ישירה על מוסדות החינוך. לכן 1,482 דולר אינם כל המשאבים המגיעים לטיפול בילדים, אלא נתון המתייחס לסוג מוגדר של הוצאה ממשלתית.

ההשקעה תניב פי 5

ה־OECD מדגיש כי השקעה בחינוך בגיל הרך עשויה לשפר את הנגישות ואת איכות הטיפול והחינוך, לתרום לשוויון הזדמנויות ולהעניק בסיס טוב יותר ללמידה בהמשך החיים. שירותי חינוך זמינים ובמחיר נגיש עשויים גם לסייע להורים, ובמיוחד לנשים, להשתלב בשוק העבודה.

בין 2015 ל־2023 גדלה ההוצאה הממשלתית לילדים בגילי 3–5 בממוצע במדינות ה־OECD בכ־34%. גם בישראל נרשמה עלייה: ההוצאה לילד בגילים אלה עלתה במונחים ריאליים ובהתאמת כוח קנייה מ־4,933 דולר ב־2015 ל־6,434 דולר ב־2023 – גידול של כ־30%.

הטענה בדבר התועלת הכלכלית של השקעה בגיל הרך קיבלה חיזוק גם במחקר ישראלי של ג'וינט־אשלים ו־Social Finance Israel. המחקר בחן השקעה של 3.3 מיליארד שקל במחזור של כ־180 אלף ילדים והעריך כי התועלת הכלכלית לאורך השנים עשויה להגיע לכ־15.7 מיליארד שקל – כ־4.8 שקלים של תועלת לכל שקל שיושקע. התועלת שחושבה כוללת בין היתר עלייה עתידית בשכר, הגדלת הכנסות המדינה ממסים, תוספת לתוצר וחיסכון בהוצאות בתחומים כמו חינוך מיוחד ופשיעה.

ישראל כן משקיעה

הנתונים אינם מעידים שישראל משקיעה מעט בחינוך באופן כללי. ההוצאה הממשלתית על חינוך מבית הספר היסודי ועד ההשכלה הגבוהה הגיעה ב־2023 ל־5.1% מהתוצר בישראל, לעומת 4% בממוצע ה־OECD. גם בגילי 3–5 ישראל מקצה לחינוך שיעור משמעותי מהתוצר, בין היתר בשל שיעורם הגבוה של ילדים באוכלוסייה. הפער הבולט נמצא דווקא בשנים הראשונות לחיים, שבהן הטיפול בילדים דורש מספר גדול יחסית של אנשי צוות ולכן גם יקר יותר.