קלפי מונגשת. איור AI: אתר רגישות
קלפי מונגשת. איור AI: אתר רגישות

רק כמחצית מהקלפיות נגישות: 5,200 מתנדבים יסייעו ב-27.10.26

לקראת הבחירות גויסו אלפי "מלווי בחירות" להסעת קשישים ואנשים עם מוגבלות לקלפיות. במקביל, רק כמחצית מהקלפיות יוצבו במבנים נגישים ו־186 בתי אבות נענו להצבת קלפי
מערכת רגישות |

פחות מחודש לפני הבחירות לכנסת, רק כמחצית מהקלפיות בישראל צפויות לפעול במבנים נגישים. המשמעות היא שאנשים עם מוגבלות בניידות שהקלפי שאליה הם משויכים אינה נגישה, עשויים להידרש להגיע לקלפי נגישה מיוחדת אחרת. במקביל, מיזם אזרחי חדש גייס כ־5,200 מתנדבים שיסייעו לקשישים ולאנשים עם מוגבלות להגיע לקלפיות.

הסוגיה מקבלת משנה חשיבות לאחר שנות המלחמה, שבמהלכן גדל מספר הישראלים המתמודדים עם פציעות ומוגבלויות. בוועדת הבחירות המרכזית מסבירים כי נעשו מאמצים להגדיל את מספר הקלפיות הנגישות בהשוואה לבחירות הקודמות, אך חלק ממבני הציבור שבהם תוכננו קלפיות נפגעו במהלך המלחמה.

רק אחת מכל שתי קלפיות


כמחצית מהקלפיות יוצבו במבנים נגישים. בוחר עם מוגבלות בניידות שהקלפי הרגילה שלו אינה נגישה יכול להצביע בקלפי נגישה מיוחדת. יוסי חדד, ממונה הנגישות בוועדת הבחירות המרכזית, הסביר כי הוועדה תלויה במידה רבה במבני הציבור הקיימים. צוות קבוע פועל לאיתור מקומות מתאימים ולבדיקת נגישותם, ובמקרים רבים נעשית עבודה משותפת עם הרשויות המקומיות לבחינת ההתאמות הנדרשות.

בעיה בבתי אבות ודיון מוגן


סוגיה נוספת התעוררה סביב הצבעת קשישים בבתי אבות ובדיור מוגן. בשתי מערכות הבחירות הקודמות פעלה הוראת שעה שאפשרה להציב קלפיות ייעודיות גם בבתי אבות שאינם סיעודיים. ההסדר, שנולד בתקופת הקורונה, הקל על הצבעתם של כ־30 אלף קשישים.

לקראת הבחירות הנוכחיות ההסדר לא חודש. ועדת הבחירות המרכזית ביקשה להפוך אותו להסדר קבוע, אך ההצעה לא נכללה בחקיקה. בעקבות זאת הוגשה עתירה לבג"ץ מצד דיירים בדיור מוגן, שטענו כי המצב עלול להקשות על קשישים לממש את זכות ההצבעה.

ועדת הבחירות פעלה ישירות מול בתי האבות כדי לאפשר הצבת קלפיות. לפי העדכון האחרון, 186 בתי אבות נענו לפנייה, אך המספר עדיין נמוך מזה שהיה בתקופה שבה פעלה הוראת השעה.

הפתרון: 5,200 מלווי בחירות


על רקע החשש שאנשים יתקשו להגיע לקלפי הוקם המיזם האזרחי "מלווי הבחירות", המחבר בין אנשים הזקוקים לסיוע לבין מתנדבים המוכנים להסיע וללוות אותם ביום הבחירות. היוזמה החלה בקבוצת ווטסאפ שהקימה עדי ישראלי, סטודנטית באוניברסיטת תל אביב ופעילה חברתית. בהמשך הצטרפה יהל בן־נר, פעילה חברתית המתמודדת בעצמה עם מוגבלות.

נכון לפרסום נרשמו למיזם כ־5,200 מתנדבים. לרובם יש רכב, ולחלקם רכב המותאם להסעת אדם בכיסא גלגלים. מערכת הרישום נועדה להתאים בין המתנדבים לבין מי שזקוקים להסעה או לליווי. המיזם מגדיר את עצמו כבלתי מפלגתי. למתנדבים אסור לנהל עם הנוסעים שיח פוליטי, לענוד סמלים מפלגתיים או לנסות להשפיע על הצבעתם.

יש מתנדבים, אין מבקשי סיוע


בשלב זה נוצר דווקא פער הפוך: אלפי אנשים נרשמו להתנדב, אך מספר המבקשים לקבל ליווי עדיין קטן. יוזמות המיזם מעריכות כי הסיבה לכך אינה היעדר צורך, אלא מודעות נמוכה לאפשרות לקבל סיוע. בעקבות הפתרון שנמצא בחלק מבתי האבות, המיזם מתמקד גם בקשישים ובאנשים עם מוגבלות בניידות החיים בקהילה.

היערכות הנגישות אינה מתמקדת רק באנשים המשתמשים בכיסאות גלגלים או מתקשים בהליכה. ועדת הבחירות נערכת גם לאנשים עם מוגבלויות שאינן נראות לעין, ובהם מתמודדים עם פוסט־טראומה. לקראת הבחירות הועבר תדריך למזכירי הקלפיות ולסדרנים בנוגע לכניסת כלבי שירות, המשמשים גם אנשים המתמודדים עם פוסט־טראומה. ניתנו גם הנחיות בנוגע לכרטיסי פטור מתור.

קטגוריות: זכויות, נגישות

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *