בעיריית ירושלים רוצים למנוע את ההתעללות הבאה

"מערכת החינוך הסתכלה מאז ומתמיד על ילדים ברגע שהם נכנסו לגני הילדים בגיל 3", מסבירה אורית דולב, מנהלת אגף פדגוגיה שבתוכו הוקמה השנה המחלקה למעונות יום. "המדינה לא לקחה אחריות חינוכית על גילאי לידה עד 3.

"לאחרונה הורחבה לשמחתנו הרבה האחריות. וכיום אנחנו מסתכלים על הרצף החינוכי טיפולי של ילדים מגילאי לידה ועד 18.  זה מאפשר לנו להסתכל על ילדים ועל הצרכים שלהם ברצף שכולל צרכים רגשיים, טיפוליים, קוגניטיביים, פדגוגיים והתפתחותיים, החל מגיל לידה ועד הכניסה לגנים, בית ספר יסודי והלאה.

"אנחנו מתמודדים עם אתגר. גם העיר ירושלים, כמו שאר הרשויות בארץ, מתמודדות עם האתגר. האחריות שקיבלנו מהמדינה מאוד ממוקדת. אנחנו בעצם אחראים לתת הדרכה וליווי למטפלות ולמנהלות המסגרות בתוך המסגרות המפוקחות והמתוקצבות".

"זה בעצם אומר שכל מעון עם 7 ילדים ומעלה חייב ברישיון", מסבירה עובדת ביחידה, "הוא חייב להגיש בקשה לרישיון למשרד החינוך על מנת שיהיה מוסד מוכר, שיהיה תחת פיקוח ויקבל הדרכה פדגוגית. חלק מחוק הפיקוח זה חוק המצלמות. כלומר אם יש מסגרת עם 7 ילדים ומעלה במבנה מושכר, צריכות להיות מותקנות בו מצלמות.

"אז מצד אחד יש לנו מעונות מפוקחים ומסובסדים, כגון ויצ"ו, נעמ"ת, התחלה חכמה, נאות מרגלית ועוד, ומצד שני יש 'מעונות סמל', שאלה מטפלות שפותחות משפחתון בבית, וכאלה יש לנו בעיר לא מעט. אם זה בתוך הבית יש הקלות מבחינת הפרוגרמה. אם זה הבית הפרטי שלך את לא מחויבת במצלמות".

המחלקה הוקמה בינואר האחרון, אבל כבר הספיקה להגיע להרבה מאוד מסגרות. "בחודשים הספורים שעברו מאז שהיחידה הוקמה עבדנו מול 250 מסגרות, שזה קרוב ל-800 כיתות מעון. חלק של ארגונים וחלק מסגרות פרטיות".