הזדמנות שווה לכל ילד? לא בישראל

הוועדה לזכויות הילד, בראשות ח"כ אלי דלל,  התכנסה אתמול (שלישי) לדיון בנושא מרכזים רשותיים לגיל הרך (מג"רים), במסגרת ציון יום הגיל הרך בכנסת.

ח"כ אלי דלל. צילום: דוברות הכנסת

ד"ר ימית אלפסי, מרצה וחוקרת בעיות חברתיות: "ניתן למדוד את התועלת ואת הרווח החוזר של השקעה בגיל הרך. אחת התוכניות המפורסמות בעולם הציגה איך השקעה של 15 אלף דולר בילד, בתוכנית האורכת בין שנה לשנתיים, מעניקה החזר הכספי למדינה שמסתכם ביותר מ-220 אלף דולר על כל ילד כזה. ככל שמתערבים מוקדם יותר, כך הרווח והתועלת מהתכנית גדול יותר. הידע הזה קיים במדינת ישראל, ולצערי הוא לא תורגם עד היום למדיניות ממשית. הפער בין ידע מחקרי לבין מדיניות עלול לעלות לנו הרבה כסף".

אחיה קמארה, מנהל תכנית 360 (התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון) ממשרד הרווחה והביטחון החברתי: "אני חושב שמדינת ישראל בשעה היסטורית מבחינת הגיל הרך. חוק פיקוח המעונות, העברתם למשרד החינוך, ותפקיד מנהל הגיל הרך, יוצרים שינוי עם פוטנציאל גדול. הרעיון היום הוא ליצור מקום מרוכז לכלל השירותים לגיל הרך, בו ההורים יקבלו את השירות. נבנו אמות מידה למדידת האיכות של המג״רים האלה, ואנחנו מתקצבים לא מעט מהתוכניות ומהשכר של המנהלים, רובם בפריפריה".

אורלי נעים, ממונת שילוב והכלה באגף לחינוך הגיל הרך במשרד החינוך: "התפקיד שלנו במשרד החינוך הוא ללוות את המרכזים בצורה האיכותית והטובה ביותר, תוך יצירת תכניות ייעודיות, הכשרות וסיוע פדגוגי. אנחנו רואים את המג״רים כבית וקהילה משותפת וכמקום להורים, שאנחנו מקווים שימשיך ויגדל. המג״רים נמצאים ב-50 רשויות: 25 בחברה היהודית, 16 ברשויות דרוזיות, 6 ברשויות בדואיות, ובעוד שלוש רשויות משותפות ליהודים וערבים. המטרה היא התאמה לצרכי הישוב, למגזרים ולחברות שונות".

רום בר אב, אגף התקציבים במשרד האוצר: "סקירת מרכז המחקר והמידע של הכנסת מציגה את המעלות והאפקטים הטובים שמייצרים המג״רים, ואנחנו תומכים בשמחה בפעילות זו".

לשאלתו של יו״ר הוועדה, מי מחליט איפה יקום מרכז לגיל הרך, השיבה ורד כרמון, מפקחת ארצית ילדים בסיכון במשרד הרווחה, כי "הייתה תקופה שהיו קולות קוראים, ואכן באותה תקופה נבנו לא מעט מרכזים חדשים, ביניהם ניתן דגש על החברה הערבית והבדואית". היא הוסיפה כי ישנה מודעות ורצון להקים מג"רים בכלל הרשויות, אך שאלת התקציב וכיצד מחליטים על חשבון מה ייבנו המג״רים היא מרכזית.

מיכל מנקס, סמנכ״ל חינוך רווחה וחברה במרכז השלטון המקומי: "ממשלות ישראל מצהירות בריש גליי שהגיל הרך הוא הדבר הכי חשוב ושהשקעה בו היא הכי קריטית. אך ללא רצון טוב של שותפות בין משרדים ושל ראשי רשויות לקדם, לא קורה שום דבר. האם תושב מדינת ישראל שגר ברשות שתושביה עשירים צריך לממן את מה שהמדינה אמורה לתת לו? צריכה להיעשות חשיבה על המודל והתקצוב. לא יכול להיות שפושטים יד לקרנות וכספים למימון. זה מודל מדהים ושיתופי פעולה מדהימים, זה לא עובד טוב, צריך לייעל את זה. לא צריכה להיות רשות ללא מרכז".

עינת בניטה, מנהלת מחלקת הגיל הרך בעיריית רחובות: "הרשות משקיעה משאבים ומקימה מג״רים לתפארת. אבל אני בכל יום צריכה לדחות הורים שפונים אלינו בבקשת עזרה. ילדים שממתינים שנה וחצי לטיפולים, מטפלות שלא מגיעות לעבוד כי הן לא מקבלות תשלום. הרשות משקיעה המון אבל המשאבים שנדרשים היום הם גבוהים מאד. ישנה אצלנו עליה של 32 אחוזים בילדים עם בעיות רגשיות והתנהגותיות, ואנחנו אשכול סוציואקונומי 7 – אני לא רוצה לדעת מה קורה במקומות אחרים. קחו אחריות על המג"רים ותנו לנו תקציבים. בכל רשות חייב להיות מג״ר נתמך כלכלית".

ד״ר ענת בר, מייסדת מרכז הפעו"ט: "צריכה להיות מערכת מאורגנת של מדידת תוצאות, שיוכלו לשקף מה נעשה, על מנת לצמצם פערים. נושא הגיל הרך דורש התערבות של משרדי הממשלה והרשויות, אנחנו לא מגיעים לילדים שזקוקים לטיפול. המכונים השיקומיים לא עברו לחסות משרד החינוך. יש גנים בהם מחצית מהילדים צריכים סיוע, ובתוצאות כולנו נישא".

יואב קריים, הפורום הארצי של היחידות להתפתחות הילד: "חלק עצום מהיחידות להתפתחות הילד בקריסה כלכלית של ממש. ילדים שלא מקבלים טיפול והמדינה מזניחה אותם באופן פושע. גם אם נעניק את כל התקנים, לא יהיה מי שיאייש אותם, מטפלים בורחים מהיחידות הציבוריות. משרד הבריאות התחייב לנו בפורום ל-30 מיליון ש״ח שהיו צריכים להגיע ב-2019 וב-2020, בשתי פעימות ולא הגיעו עד היום".

מור דקל, יו״ר העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך: "יש המון פעוטות שנמצאים בבית ומי שמטפל בהם הם ההורים. גם שם יש צרכים ייעודיים.  אנחנו רואים את המג״ר כקמפוס לכל דבר ועניין, כשיש בעיה בבית עם מענה, ניתן לפנות למג״ר. חייב להיות סטנדרט אחיד ותקציב צבוע לתחום הזה".

ח״כ רון כץ: "הדברים שהועלו בדיון לא פשוטים. ניתן לראות בשולחן שהכל תלוי בעיר ממנה אתה מגיע. אסור שזה יהיה ככה. על משרד החינוך לקבל בעלות על האירוע הזה, אם כל ראש עיר יעשה כראות עיניו, הילדים לא יקבלו שירות. המרכזים צריכים להיות בבעלות המדינה, בקול קורא ובתקצוב ברור. הגיל הרך חייב לקבל קדימות ולהיתפס כנושא לאומי".

ח״כ עאידה תומא-סלימאן: "לצערי הרב, אני חושבת שעדיין אין תפיסה כוללת והבנה אצל מקבלי ההחלטות לחשיבות הגיל הרך. אי אפשר להתעלם מהפערים הגדולים בין קבוצות אוכלוסייה בעניין המג״רים והמרכזים – מדובר על מספרים גבוהים באוכלוסייה הערבית שלא מגיעים למסגרות חינוכיות כלל. היעדר תקציב מונע הקמת פרויקטים כאלו. אם המדינה לקחה על עצמה את האחריות על החינוך ועל הגיל הרך, שתיקח זאת עד הסוף ותעניק חינוך טוב ואת כל האמצעים".

יו״ר הוועדה, ח״כ אלי דלל, סיכם: "לצערי עדיין בכל דיון שאנו מקיימים יש חשיבות לאיפה נולדת. אסור שזה יקרה. המדינה צריכה להשקיע בכל ילד אותו דבר, ולא חשוב איפה הוא נמצא וגדל. חברה בריאה צריכה לתת לכל ילד הזדמנות שווה. החלטות הוועדה – הקמת ותקצוב מג״רים בכל רשות כחובה, תחת אחריות ותכלול משרד החינוך; העברת 30 מיליון השקלים ליחידות ההתפתחות, כפי שהובטח לפני ארבע שנים; ותקצוב מצד משרד החינוך לבעיית כוח האדם".