ח"כ אלי דלל. צילום: דוברות הכנסת
ח"כ אלי דלל. צילום: דוברות הכנסת

34% מבני הנוער בגילאי 14-18 נאלצו לעבוד לפחות חודש אחד במהלך 2022

שני כתבי אישום בלבד הוגשו בגין הפרת חוק עבודת בני נוער במהלך כל שנת 2022. נציגת מועצת התלמידים: מפחדים להתלונן כדי שלא נפוטר
שי שגב | 14.06.2023

הוועדה לזכויות הילד, בראשות ח"כ אלי דלל, קיימה אתמול (שלישי), דיון מיוחד בנושא עבודות בני נוער, בדגש על חודשי הקיץ.

ח"כ דלל אמר בפתח הדיון, כי נערות ונערים יכולים וצריכים לעבוד בחודשי הקיץ, אך עליהם לקבל את השכר והזכויות המגיעים להם ע"פ חוק. נערים רוצים לעבוד אך לא יודעים מהם הזכויות שלהם.

ד"ר יסכה מוניקנדם-גבעון, ממחלקת המחקר והמידע של הכנסת, הציגה את נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מהם עולה כי שיעור הנערות העובדות בחברה היהודית בשנת 2022 היה גבוה פי 1.6 משיעור הנערים העובדים, אך בחברה הערבית המצב היה הפוך: נערים עבדו בכמעט פי 7 יותר מהנערות. שירותי האירוח והאוכל הם הענפים העיקריים בהם הם מועסקים.

על פי נתוני הביטוח הלאומי, 34% (כ-258 אלף) מבני הנוער בגילים 14-18 עבדו לפחות חודש בשנת 2022. 3% מבני הנוער בגילים אלה (כ-30 אלף) עבדו 12 חודשים.

על פי נתוני סקר הסתדרות הנוער העובד והלומד, 53% מבני הנוער בגילים 14-19 עבדו במהלך שנת 2019, מתוכם 70% מבני הנוער בחברה היהודית שאינה חרדית ו-33% מבני החברה החרדית והערבית. סקר זה בדק בנוסף את נושא הזכויות המרכזיות שהופרו לפי בני הנוער באותה שנה: 58% דיווחו על אי קבלת דמי הבראה ו-46% דיווחו על אי קבלת תלוש שכר מידי חודש.

מנתוני ארגון בטרם לבטיחות ילדים עולה, כי 875 בני ובנות נוער נפגעו מתאונות עבודה בשנים 2018-2022, כשחבלה היא תאונת העבודה השכיחה ביותר. שיעור הנפגעים ביישובים הערביים (34%) גבוה משיעורם באוכלוסייה (21%). בכל אחת מהשנים 2018-2019 נהרגו שני בני נוער בזמן העבודה, כולם היו מהחברה הערבית.

מנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד העבודה, מאיר דוד: "יש עבודה מאומצת מול בני הנוער בנושא זכויות במקומות העבודה בעזרת סדנאות והרצאות בפריסה ארצית. מגבירים את האכיפה במהלך חודשי הקיץ. יש לנו אתר ייעודי בנושא תעסוקת בני נוער, פועלים גם ברשתות החברתיות וגם מענה אנושי. נוער עובד הוא חלק מהבדיקה בכל עסק במהלך כל השנה. כרגע חסרים לנו 21 מפקחים".

ח"כ יוסף עטאונה אמר, כי נושא האי דיווח וההסדרה גבוה הרבה יותר מהנתונים הקיימים, ובני הנוער משלמים את המחיר על העדר פיקוח.

נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית, מוריה טויטו: "ההרצאות הקיימות בנושא במתכונת הקיימת לא מייצרות קשב אצל בני הנוער. כדאי לחשוב על דרכים נוספות כמו קידום ממומן, מסרונים שיישלחו לסלולרי עם הזכויות שלנו".

נציג פרלמנט הנוער של המועצה הלאומית לשלום הילד, אילאי דוד מרדכייב: "מעל 100,000 בני נוער עובדים, אך רק 2 כתבי אישום הוגשו על הפרת חוק שנוגעת לבני נוער, זה לא הגיוני. בני נוער לא יודעים מהם הזכויות שלהם. עובדים לא מבקשים לצאת להפסקה מחשש שיפטרו אותם".

עו"ד שרית אולשביץ, מהלשכה המשפטית בהסתדרות הנוער העובד והלומד: "אנו נותנים ייצוג משפטי אזרחי לבני הנוער. במהלך 2022 קיבלנו למעלה מ-4000 תלונות. יש לנו אפליקציה דרכה בני בנוער יכולים לדווח את שעות העבודה שלו ובסוף החודש לוודא שקיבל את השכר שמגיע לו".

בתום הדיון פנה יו"ר הוועדה, ח"כ אלי דלל, למשרד העבודה בבקשה לקחת אחריות על נושא הפיקוח, ההסברה וההפצה של זכויות בני הנוער במקומות העבודה, תוך שיתוף פעולה עם ארגוני נוער והורים, ארגוני חינוך והמרכז השלטון המקומי.

קטגוריות: החדשות, זכויות

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *