
אחרי שנים ללא תקרה: הוגבל שכר הטרחה שניתן לגבות מנכי צה"ל ומנפגעי פעולות איבה
שינוי משמעותי נכנס השנה לתוקף באופן שבו ניתן לגבות שכר טרחה מנכי צה"ל וכוחות הביטחון ומנפגעי פעולות איבה המבקשים הכרה וקבלת תגמולים מהמדינה. לאחר שורה ארוכה של דיונים בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אושר ביוני 2026 חוק, הקובע לראשונה תקרות לסכומים שיכולים עורכי דין ומייצגים אחרים, ובהם חברות למימוש זכויות, לגבות עבור הטיפול בתביעות אלה.
הצעת החוק עברה מסלול ממושך בוועדה בראשות ח"כ מיכל וולדיגר. במהלך אפריל, מאי ויוני 2026 התקיימה סדרת דיונים לקראת הקריאה השנייה והשלישית, שבהם נשמעו בין היתר עמדות של לשכת עורכי הדין, ארגונים העוסקים בזכויות וגורמים נוספים. ב־2 ביוני אישרה הוועדה את החוק לקריאה שנייה ושלישית. ב־9 ביוני הוא אושר סופית במליאת הכנסת, ברוב של 14 תומכים, ללא מתנגדים ועם נמנע אחד. החוק פורסם ברשומות ונכנס לתוקף ב־15 ביוני 2026.
כמה מותר לגבות?
אחד השינויים המרכזיים בחוק הוא קביעת סכומים מרביים לשכר הטרחה, המשתנים בהתאם לסוג התביעה, לשאלה אם ניתן ייצוג בידי עורך דין ולדרגת הנכות שנקבעה.
בתביעה של נכה צה"ל או כוחות הביטחון הכוללת בקשה להכרה והליכים בפני ועדה רפואית, דמי פתיחת התיק במקרה של ייצוג בידי עורך דין מוגבלים ל־4,000 שקל, לעומת 2,667 שקל ללא ייצוג כזה. בתביעות של נפגעי פעולות איבה התקרה היא 2,000 שקל בייצוג בידי עורך דין ו־1,333 שקל ללא ייצוג כזה.
אם נקבעת נכות קבועה המזכה במענק, עד 19%, ניתן לגבות בייצוג של עורך דין עד 7,360 שקל עבור 10% הנכות הראשונים ועוד 600 שקל עבור כל אחוז נוסף.
כאשר נקבעת נכות קבועה של 20% ומעלה, המזכה בתגמול חודשי, התקרה בייצוג בידי עורך דין היא 16 אלף שקל עבור 20% הנכות הראשונים, בתוספת 800 שקל לכל אחוז נכות נוסף. במקרים מסוימים של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת ניתן לגבות תשלום נוסף של עד 8,000 שקל.
החוק קובע תקרות נוספות גם במקרים של נכות זמנית, החמרת מצב והליכי ערעור.
פריסה ל-5 שנים
החוק מסדיר לא רק כמה ניתן לגבות, אלא גם מתי וכיצד. ככלל, מלבד דמי פתיחת תיק, לא ניתן לגבות את התשלום עבור הטיפול בתביעה לפני שהנכה או הנפגע קיבל לראשונה את התשלום המגיע לו ממשרד הביטחון או מהביטוח הלאומי בעקבות ההכרה בזכאותו.
כאשר נקבעת נכות קבועה של 20% ומעלה, שכר הטרחה ייפרס ככלל לתשלומים שווים על פני לפחות 60 חודשים, ללא תוספת ריבית או הצמדה. כך נועד החוק למנוע מצב שבו חלק משמעותי מהתגמולים המתקבלים בתחילת הדרך מועבר מיד למייצג.
שבעה ימים לחשוב
החוק מוסיף גם הגנות בהליך ההתקשרות. המייצג נדרש למסור למיוצג טיוטה של הסכם ההתקשרות לפחות שבעה ימים לפני החתימה, לצד מידע על מגבלות שכר הטרחה.
לאחר החתימה ניתן ככלל לחזור מההתקשרות בתוך 14 ימי עבודה. לכך נקבעו חריגים, למשל כאשר בתקופה זו כבר היה צורך להגיש תביעה בשל מגבלת זמן.
תכולה רטרואקטיבית
אחד הסעיפים המשמעותיים נוגע להסכמים שכבר נחתמו. החוק יצר מנגנון ביחס להסכמים שנחתמו בין 7 באוקטובר 2023 לבין כניסתו לתוקף. במקרים שעליהם חל ההסדר, נאסר על המייצג לגבות סכום המוגדר בחוק כ"תשלום מופרז". מי שכבר שילם סכום כזה יכול לדרוש את השבתו בהתאם לתנאים שנקבעו בחוק. ההחזר אמור להתבצע בתוך שישה חודשים ממועד הפנייה.
אגף השיקום במשרד הביטחון פרסם בעקבות החוק מידע ייעודי, למי שחתמו על הסכמים בתקופה זו, תוך הבהרה שלא כל תשלום גבוה מזכה אוטומטית בהחזר וכי יש לבדוק אם הוא עומד בהגדרת "תשלום מופרז" בחוק.
וולדיגר: "בשורה גדולה"
הנוסח הסופי הגיע לאחר חודשים של דיונים בוועדת העבודה והרווחה. לצד ההצעה הממשלתית מוזגו לתהליך גם הצעות חוק פרטיות, ובמהלך הדיונים עלו שאלות בנוגע לאיזון בין הגנה על כספי הנכים והנפגעים לבין האפשרות לקבל ייצוג משפטי.
עם אישור החוק בוועדה אמרה יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ מיכל מרים וולדיגר, כי לאחר חודשים של דיונים מדובר בבשורה גדולה לנכי צה"ל וכוחות הביטחון ולנפגעי פעולות האיבה.




תגובות