מרכז אדווה: החמרה במצוקות הנפשיות של תושבי המדינה

ד"ר יובל לבנת, מנכ"ל מרכז אדוה, מפרסם מסמך עמדה במסגרת הסדרה לניתוח תקציב המדינה 2024-2023, ומלמד על החמרה במצוקות הנפשיות של תושבי המדינה, ובהתאם גם על עלייה במספר הביקורים במסגרות השונות לבריאות הנפש: "העומס הרב המוטל על שירותי בריאות הנפש הציבוריים החל עוד לפני פרוץ מגפת הקורונה, והוחמר באופן משמעותי בעקבותיו.

"העלייה בתקצוב הממשלתי של חלק משירותים אלה אינה 'מדביקה' את העלייה החדה בצורך ובביקוש. על כן, המצב של מתמודדי הנפש בישראל – בהכללה – הולך ומחמיר", הוא מדגיש.

שירותי בריאות הנפש הציבוריים נחלקים לשלושה מרכיבים עיקריים: טיפול בקהילה שמצוי כיום ברובו באחריות של קופות החולים לפי חוק בריאות ממלכתי מאז הרפורמה הביטוחית משנת 2015; אשפוז במוסדות רפואיים שבאחריות קופות החולים לממן לפי חוק בריאות ממלכתי; ושיקום מתמודדי נפש בקהילה, שבאחריות משרד הבריאות לספק ולממן על פי חוק שיקום נכי נפש בקהילה.

במסגרת חוק בריאות ממלכתי נותרו עדיין מספר שירותים אשר טרם הועברו לאחריות קופות החולים כגון שירותי גמילה ו"טיפול בריאותי מקדם" (שירותים פרא-רפואיים לילדים עד גיל 7 שאובחנו על הרצף האוטיסטי ושוהים במסגרות ייעודיות).

השנים האחרונות מלמדות על החמרה במצוקות הנפשיות של תושבי המדינה, ובהתאם גם על עליה במספר הביקורים במסגרות השונות לבריאות הנפש. העומס הרב המוטל על שירותי בריאות הנפש הציבוריים החל עוד לפני פרוץ מגפת הקורונה, והוחמר באופן משמעותי בעקבותיו. העלייה בתקצוב הממשלתי של חלק משירותים אלה אינה "מדביקה" את העליה החדה בצורך ובביקוש.

ד"ר יובל לבנת: "מצב מערך בריאות הנפש בישראל בכי רע. מגפת הקורונה גרמה לעליה משמעותית בשיעורי הנזקקים לשירותים אלה, שהיו מדולדלים מלכתחילה".

במסמך נכתב כי "טיפול בקהילה, אשפוז ושיקום מתמודדי נפש בקהילה – כל שלושת הרכיבים נמצאים בתקצוב-חֶסֶר משווע, ואין בתקציב הקרוב כל בשורה לשיפור משמעותי של המצב. בנוסף, ישנם טיפולים נוספים, שטרם עוגנו במערך הזכויות הסוציאליות של תושבי המדינה כלל, למרות חשיבותם. בממשלת בנט-לפיד הוקם צוות בינמשרדי (חינוך, בריאות, רווחה ושירותים חברתיים) שגיבש תכנית חירום לאומית לבריאות הנפש לילדים ונוער".

עוד מוזכר במסמך כי "התוכנית כללה שורה של המלצות ותוספת תקנים בכל אחד משלושת המשרדים, בתקציב של כמיליארד שקל לשנה, למשך חמש שנים. התוכנית הייתה אמורה להיות מאומצת בהחלטת ממשלה, אך בסופו של דבר החלטת ממשלה שכזו מעולם לא התקבלה. התוכנית התאיידה. מצוקותיהם של הילדים ובני הנוער, וכן של תשושי נפש מבוגרים ומבוגרות – עודן איתנו, הולכות ומחריפות.

"ממידע שקיבלנו מארבע קופות החולים לפי חוק חופש המידע, ומוצג למעלה, עולה שאמנם מסתמנת עליה במספר המבוטחים ששוהים (במימון הקופות) בבתים מאזנים, אך עדיין מדובר במספר זניח של מאות בודדות. זאת, למרות שאין מחלוקת בדבר היתרונות של מסגרת זו, ואף העלות הנמוכה יותר שלה, בהשוואה לאשפוז פסיכיאטרי.

סך כל השוהים בבתים מאזנים במהלך שנת 2022, במימון קופ"ח, עמד על 858 איש ואישה. זאת בעוד כ- 2,000 א.נשים מתאשפזים מדי שנה במחלקות פסיכיאטריות".

תקציב הביצוע של כלל בתי החולים הממשלתיים לבריאות הנפש לא השתנה באופן משמעותי בין השנים 2019-2021 (חרף משבר הקורונה), וצפוי להישאר באותו סדר גודל לפי התקציב לשנים 2023-2024. בערכים מהוונים, התקציב המיועד של כל שמונת בתי החולים לשנת 2024 נמוך בעשירית האחוז מתקציב הביצוע שלהם ב-2019.

המסמך של אדוה מסתכם בעובדה ש"תקציב השיקום של מתמודדי נפש בקהילה עלה בין השנים 2019-2021 ב-15.4% הרי שמספר המשתקמים אשר קיבלו "סל שיקום" באותן שנים עלה באותן שנים בשיעור כמעט זהה (14.1%), ומכאן – כפי שניתן לראות – שהתקצוב לנפש (משתקם) למעשה לא השתנה".