מה עושים עם החרדה / ד"ר אירינה בריסקמן*

אנו נמצאים בימי מלחמה, ימים מתוחים לכולם. אתם, בני משפחתכם או סובבכם עשויים לחוש תחושות ורגשות שונים כמו תחושת חוסר אונים, כעס, תסכול, קושי בריכוז, עצבנות, סיוטי לילה, הפרעות שינה, מתח, מועקה, בהלה מרעש פתאומי, מצב רוח ירוד ו/או ירידה בתפקוד.

בנוסף עלולים להופיע תסמינים פיזיים הכוללים: הזעת יתר, שלשולים, דפיקות לב מואצות, חוסר תיאבון או לחילופין בחילות, סחרחורת ורעד בגוף. כל הסימנים הללו עלולים להוות ביטוי לחרדה.

חשוב שתדעו, שכל התחושות הללו טבעיות, אך חשוב לקבל סיוע מקצועי כדי להתמודד עם מצבים אלו ולהימנע מהחמרה.

יחד עם זאת, ישנן כמה פעולות שניתן לעשות לפני שפונים לקבלת סיוע מגורם רפואי מקצועי אשר יסייעו בהפחתת החרדה.

ראשית, יש להפחית חשיפה לחדשות ולמדיה החברתית – בשעת מלחמה ישנן תמונות קשות המופיעות בחדשות וידיעות בלתי פוסקות אודות נושא המלחמה מה שעלול לתרום לתחושת הבהלה והלחץ. לכן מומלץ להפחית בצריכה בחדשות. למרות זאת, כדאי להתעדכן מידי פעם בחדשות ובהנחיות פיקוד העורף.

שנית, מומלץ להמשיך בשגרה ככל הניתן – במידה שלא ניתן, יש לייצר שגרה עבורכם ועבור קרובי משפחתכם. לדוגמה, מומלץ להמשיך לעבוד במידת האפשר, להמשיך בתחביבים שקדמו למלחמה כמו למשל: בישול, ציור, פעילות גופנית בבית ועוד. השגרה מעניקה תחושת ביטחון ושליטה שמסייעת להפחית את החרדה.

שלישית, יש להמשיך ולקיים קשרים חברתיים – שיחות ומפגשים עם המשפחה, החברים והמעגל הקרוב אלינו גם הם יסייעו בהפחתת החרדה ויתרמו לתחושה שאנחנו לא לבד במצב ויאפשרו לנו לפרוק את התחושות והרגשות שלנו עם הקרובים אלינו.

מומלץ להתנדב – ההתנדבות והעשייה מעניקה תחושת שייכות וגורמת למתנדבים להרגיש שהם תורמים ומקלים על המצב המלחמתי. בנוסף העשייה מסיחה את הדעת מהמצב וגורמת לנו להרגיש נחוצים.

במקרים שבהם אתם מרגישים כי אינכם יכולים להתמודד עם המצב, הגורם הראשוני שאליו יש לפנות הוא רופא המשפחה שיפנה אתכם לגורם מקצועי להמשך הטיפול ואף לתת טיפול תרופתי להקלת המצב.

זכרו שהמצב הוא זמני ויחלוף. אנחנו נחזור לשגרת החיים שהכרנו לפני המלחמה. אתם לא לבד, יחד אנחנו חזקים.

• ד"ר אירינה בריקסמן היא מנהלת היחידה לפסיכיאטריה במרכז הרפואי "וולפסון"