הדמיה של חוקרת המביטה במיקרוסקופ במעבדת מחקר
מעבדת מחקר, להמחשה. הדמיית ai - מדיה היפר לוקאלית

חלון חדש לחקר שיתוק מוחין ואפילפסיה

רקמה אנושית בעכברים פותחת אפשרויות גם לאפילפסיה
מערכת רגישות |

איך חוקרים הפרעות שמתפתחות במוח עוד לפני הלידה, כשאי אפשר לבדוק רקמת מוח אנושית חיה בדרכים רבות? צוות מאוניברסיטת סטנפורד פיתח מודל חדש שעשוי להרחיב את האפשרות לחקור את התהליכים האלה. במחקר שפורסם ב-16 בספטמבר 2026 בכתב העת Nature, השתילו החוקרים אורגנואידים של קליפת המוח, רקמות אנושיות שגודלו במעבדה, בעכברים שהונדסו כך שחסרה בהם כמעט כל קליפת המוח.

הרקמה האנושית שרדה, גדלה ויצרה קשרים פעילים עם מערכת העצבים של העכברים, לרבות קשרים לחוט השדרה. החוקרים זיהו גם סוג של תא עצב אנושי שלא נצפה קודם לכן בתרביות מעבדה. לפי צוות המחקר, המודל עשוי לסייע בחקר המנגנונים של שיתוק מוחין, אפילפסיה, אוטיזם והפרעות נוספות הקשורות להתפתחות המוח. הוא מאפשר לשאול כיצד שינויים ברקמה אנושית משפיעים על מעגלים עצביים בתוך מערכת חיה.

בהודעת סטנפורד הוצגה גם האפשרות להשתמש במודל לבחינת התערבויות ניסיוניות. היתרון המחקרי המבוקש הוא גישה לתהליכים שקשה לשחזר בתרבית תאים בלבד. עם זאת, אין מדובר במוח אנושי שלם או בעכבר שהפך לאדם. זו רקמה אנושית המתפתחת בתוך מערכת עצבים של עכבר, והמודל אינו משחזר את מלוא המורכבות של המוח האנושי.

קטגוריות: בריאות ורפואה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *