
כושר בילדות נקשר לפחות דיכאון בבגרות
מה יכול לספר מבחן ריצה של ילד על בריאותו הנפשית יותר משלושים שנה אחר כך? מחקר אוסטרלי מצא קשר בין כושר לב-ריאה טוב יותר בילדות ובגיל ההתבגרות לבין סיכון נמוך יותר לדיכאון בבגרות. הקשר היה חזק יותר בקרב נשים, ומוסיף נדבך להבנת היחסים בין הבריאות הגופנית לנפשית לאורך החיים.
המחקר, בהובלת חוקרים מאוניברסיטת טסמניה ובשיתוף אוניברסיטת אדלייד, פורסם בכתב העת Journal of Affective Disorders. הוא התבסס על ילדים ובני נוער בני 7 עד 15 שהשתתפו במבחני כושר באוסטרליה ב-1985, ונבדקו שוב כשהיו בני 36 עד 49.
בניתוח המרכזי נכללו 1,062 משתתפים. בילדות נמדד כושר לב-ריאה באמצעות ריצה למרחק של 1.6 קילומטר, ונבחן גם כוח מתפרץ באמצעות קפיצה לרוחק מהמקום. בקבוצה קטנה יותר נבדקו גם כוח אחיזה וביצועים במבחן אופני כושר.
בבגרות עברו המשתתפים ריאיון אבחוני של ארגון הבריאות העולמי, שבחן בדיעבד אם חוו דיכאון או דיכאון מתמשך במהלך חייהם. לאורך תקופת המעקב, שנמשכה בממוצע 32.5 שנים, זוהה דיכאון אצל 117 נשים ו-73 גברים.
הקשר העקבי ביותר נמצא בכושר לב-ריאה, כלומר ביכולת הלב והריאות לתמוך במאמץ מתמשך. בקרב נשים, ביצועים טובים יותר במבחן הריצה בילדות נקשרו לסיכון נמוך יותר לדיכאון בהמשך. אצל גברים נמצא קשר באותו כיוון, אך הוא לא היה מובהק סטטיסטית. מדדי הכושר השרירי הציגו קשרים חלשים יותר.
ההבחנה הזאת חשובה: הממצאים אינם אומרים שכל פעילות גופנית בילדות מבטיחה הגנה מדיכאון, או שילד שאינו בכושר צפוי לפתח אותו. דיכאון מושפע מגורמים רבים, והחוקרים אינם קובעים שכושר נמוך בילדות הוא הגורם לדיכאון בבגרות.
גם אופי המדידה דורש תשומת לב. הכושר נמדד באמצעות מבחנים גופניים בילדות, ואילו ההיסטוריה של הדיכאון נאספה בדיעבד בבגרות. נדרשים מחקרים נוספים כדי לברר אם הקשר סיבתי ומהם המנגנונים שיכולים להסביר אותו.
עבור הורים ואנשי חינוך, המחקר מציע סיבה נוספת להתעניין בקשר שבין התפתחות גופנית לבריאות נפשית. עבור החוקרים, הוא פותח שאלה ארוכת טווח: האם חיזוק הכושר בשנים המוקדמות יכול להשפיע גם על הבריאות הנפשית עשרות שנים בהמשך? התשובה עדיין דורשת בדיקה.




תגובות