ילדה מכסה אוזן עם היד
צילום אילוסטרציה. Image by Ulrike Mai from Pixabay

דוח אלו"ט: "גידול מתמיד ומשמעותי" במספר המאובחנים האוטיזם

יום ראשון, 2.4, הוא יום המודעות הבינלאומי לאוטיזם. נכון לשנים 2021-2022 חיו בישראל כ 46,000 מאובחנים באוטיזם, מהם כ-37,000 ילדים ובני נוער ו-8,700 בוגרים. שיעורי הגידול השנתי הממוצע נעים בין 16% ל-23%
שי שגב | 30.03.2023

לרגל יום המודעות הבינלאומי לאוטיזם 2023, שחל ביום ראשון הקרוב, 2 באפריל, מפרסמת עמותת אלו"ט נתונים מדאיגים מתוך דו"ח האוטיזם אותו תגיש לכנסת ב-16 במאי 2023.

בין הממצאים המרכזיים מדו"ח האוטיזם לשנת 2023 של אלו"ט: גידול מתמיד ומשמעותי במספר המאובחנים באוטיזם במערכות הציבוריות השונות, עם שיעורי גידול שנתי ממוצע שנעים בין 16% ל-23%. נכון לשנים 2021-2022, חיו בישראל כ 46,000 מאובחנים באוטיזם, מהם כ-37,000 ילדים ובני נוער (עד גיל 18) ו-8,700 בוגרים.

על רקע המשך הגידול במספר הילדים המאובחנים עם אוטיזם, והמחסור בשירותים ובאנשי מקצוע, אלו"ט קוראת לממשלה לדאוג לזכויותיהם ובמקביל, לגבש תוכנית ממשלתית רב שנתית לטיפול בנושאים הבוערים והיערכות להמשך. אחת הבעיות האקוטיות עליהם מצביעה אלו"ט בדו"ח, היא המחסור שהולך ומחריף באנשי מקצוע למסגרות החינוכיות: מטפלים פרא-רפואיים, סייעות וגננות.

דדי עטאס, מנכ"ל אלו"ט. צילום באדיבות אלו"ט: עזרא לוי

דדי עטאס, מנכ"ל אלו"ט. צילום באדיבות אלו"ט: עזרא לוי

"מדובר במגמה קיימת, שרק צוברת תאוצה, נדרשת תוכנית ממשלתית רב שנתית, רב-משרדית, שתדאג לטיפול יסודי לטווח הקצר והארוך, על מנת לסגור את הפערים הגדולים", אומר דדי עטאס, מנכ"ל אלו"ט. בין היתר, ממליצים באלו"ט לפתוח מסלולי לימוד אקדמיים נוספים במקצועות הבריאות ובפרט בפריפריה, לצד יצירת תמריצים לכניסה למקצועות ועבודה בשירות הציבורי (למשל על ידי מענקי התמדה ומלגות לימודים).

מהדוח עולה כי במסגרות חינוך מיוחד בקרב מסגרות החינוך המיוחד אשר מיועדות לתלמידים עם אוטיזם נרשמו חריגות ממכסת התלמידים המותרת לכיתה (8 תלמידים) ב-21% מגני התקשורת שהם למעלה מ-150 גנים ו-13% מכיתות התקשורת שהם למעלה מ-120 כיתות. כלומר, הנתונים מצביעים על מחסור במסגרות חינוך ייעודיות לתלמידים עם אוטיזם.

מימוש טיפולים פרא-רפואיים על ידי ילדים ונוער עם אוטיזם (גילאי 0-18) המבוטחים בקופות חולים "כללית" ו-"מכבי" עמד על 12% בלבד מהטיפולים להם הם זכאים, כאשר 63% מבין המבוטחים בגילאי 7-18 לא קיבלו טיפול כלל דרך הקופות. נראה, כי בעוד שמענה פרא-רפואי הולם הוא חיוני עבור ההתפתחות והקידום של האדם עם אוטיזם, ילדים ובני נוער מקבלים שירותים פרא-רפואיים במימון ציבורי בהיקף מוגבל ביותר. יש להניח כי אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שבישראל שורר מחסור משמעותי בבעלי תפקידים ממקצועות הבריאות, בפרט במגזר הציבורי.

מדוח פערי כוח האדם במקצועות הבריאות עולה כי בשנת 2025 צפוי מחסור של למעלה מ- 6000 אנשי מקצוע פרא רפואיים.

אי-מתן שירותי רווחה: כ-40% בלבד מהילדים ובני הנוער עם אוטיזם (גילאי 0-18) היו רשומים במשרד הרווחה. מתוך כלל המאובחנים שהוכרו על-ידי המשרד, 62% לא מימשו כלל את זכאותם לשירותי רווחה הכוללים מעונות יום שיקומיים לפעוטות, מסגרות פנאי, שירותים בקהילה, דיור ותעסוקה.

בתחומי החינוך, בריאות, רווחה וביטוח לאומי נרשמו באופן עקבי פערים בין מחוזות גיאוגרפיים ובין קבוצות מגזריות. המחסור במסגרות חינוך ואנשי מקצוע, וכן מיצוי הזכויות המוגבל, מורגשים ביתר שאת בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית: מחוזות חיפה, צפון וירושלים – שהם בעלי ריכוז גבוה של קבוצות מיעוט (ערבים, בדואים, דרוזים וצ'רקסים) ו/או אוכלוסייה חרדית – וכן מחוז דרום.

שיעור התלמידים עם אוטיזם המשולבים באופן יחידני במסגרות החינוך הכללי, אשר נע מזה מספר שנים סביב 30%, לא השתנה משמעותית מאז שהרפורמה בחינוך המיוחד נכנסה לתוקפה בשנת תש"פ. זאת, למרות שאחד מיעדיה המרכזיים של הרפורמה היה הגדלת שיעורי השילוב בקרב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. יתר על כן, בקרב הורים לילדים עם אוטיזם בגילאי גן נרשמה ירידה בשיעור הבחירה בשילוב יחידני עבור ילדיהם.

קטגוריות: אנשים

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *